Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
83printed page
scan 88 of 155
  • 83 כי התרבות העברית והלשון העברית בקינינו, כן , לא אבדו, טובות הן בקינינו , אבל לא בזה הענין. אילו היה צלצול הלשון העברית אפילו פרוץ מחציתה אופני עגלה לא־מפתח , גם אז היתה לנו הסיבה אל התרבות הזאת באמצעות הלשון הזאת צורך מעשי, הכרחי. אשר בלעדיו סובלים אנו סבל ממשי , צורך הכרחי בגדולת השלטון ההיסטורי , ההיסטוריה עצמה מאליה אנו וגם את אלה המתנגדים לה . תחגור אחריה כמוקדס או במאוחר, אבל אז ישיחסו אחריה בזנב ומחנה ,כשם וייס כבולים אחרי מרכבת הכובש, אשר האיש אשר יחפש להבין את רוח ההיסטוריה. ו יצא במערכה הראשונה הנפלאה בגאון את דגל נצחונה . -"גואלה והתבוללות"- / 1 %105 מ.

המבטא העברי

א - אי־אפשר עתה לנחש , מה היה צלצולן של המבטא העברי . בימי אבותינו הקדמונים, לא דברו בפתרון , ואולם דבר אחד מובהק בדיקרונות מובהקה . זו רבו והלשון העברית, לא ערכו תנועה בתנועה – בקיצור , לא ידעו את אופן־הביטוי המיולש ה, בשם ברובהבגרובינו, בדרך שהכינו . זאת , רב לחביו אל שורה אחת של ספר עברי המנוקדת ניקוד שלם , אם שפת הדבור העברי . קביו , חכמינו בעודו לא למדו תחת המסורת של הדיבור העברי היו: ו אם עפו במה־מאוחר מובן מאליו כי בא בכיון של דיוקנות מרגשת יכלו לפחות – לחשוף , אולי כבר נשכחו בזמנם אחרים מדיקדוקי המבטא הפתיח , אולי אבד ההבדל בין תנועות אדות אשר נשתמרו מזה דמוי רוד ושלמה , אם באו מגרסות בשיטת הניקוד המסורתי , באו או בכיוון של פקדונות יותרה , כראם קם בכיוון של פשסות יתרה . ואולם ראו-נא , מה הוא הניסוד הבללויפ שללוין מיד הניקוד המסורתי . שלמה סימנים לנגח - ומן , פחת , חפח־פחת ; ארבעה להגה – חולסם ע ם "יויז" , חולסם בלי "יויז"