Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
51printed page
scan 57 of 155
  • 51 - כל, התשובות מהיח' קולוניזציה רגילה, אלא קולוניזציה מיוחדת במינה.
  • קולוניזציה יוצאת-מן-הכלל. ואולם אף קולוניזציה רגילה, היא חדשון יוצא-מן-הכלל – תהליך, שרבים תנאים מיוחדים, המתנגדים לסדר הגרמני, המקובל במדינות. קולוניזציה יפחית את הסדריו ביחס לכל צדדי החיים הציבוריים, קודם כל ביחס לסדר המדיני, של החיים במסתחמקים לקולוניזציה אין מקום, למשל, לפרלמנטריות אמתי, מפני סימוריד של זה הארץ הוא שלטון-היחיד, בעוד שאין ה"רובו" – רוב ה"ארץ" כאן, כל אלה שייט לדם הרשאה לחשוב – עוד לא הגיע לארץ. אבל ה"הפכה-הסדר". היותר עמוקה הוא זו בנוגע לחיי המשק בארץ. בארץ נורמלית – המשק "ממלאה מאליו", כאופן טבעי: מוסדות חדשים, כלכלה-כלכלה חדמה נבראים מתוך איזה מורש, שכבר הוא נמצא בקרקע, ואף אם החליטו המהיגרים להתחיל את התפתחותם על- ידי "קואופולצקה" – הלא גם זו אינה אלה התפתחות טבעית; במפתה סמורחת, אבל צמיחה מן השורש הקיים, מתוך צרכיו/האמתיים או המדומים; לא איכפת/כל היסוד הנמצא על המקום והמתרבה באופן טבעי. קולוניזציה ספירה כל אופן זה של התפתחות סבירית היא מכנסת "סודריוס" חדש – המנוג הוסבו הדברים, בני תרבות יותר גבוהה, בקלות-צרכים יותר מורכבים – וכדי לפרש אותם הוא מורחת ליצוג גם צורות-משק חדשות, בלא להתחשב עד שירווית ה"מבני" הסביריות כוללות הכלליות, קולו- ניזציה מוכרחה לפתח את המשק כאופן "סוציאדתי" – קודם כל להרחיב-אן ליצור שווקים למכירה תוצרתן של התושב החדש, ועל-ידי אמצעים "מוצארם מן הכלל" כוכבה זו מביאה לידי הבדל עקירי בין המשק הקולוניזיי ובין המשק הקולוניזייטורי הראשון, אף במדינה הדלה ביותר, "חזקה" יותר מן השוני, וש לו "פרסיזם" יותר קבועים, אין לו אותו האופי של "נסיריון", שמסמך את מוסדותיו המשק"ם של המהיסב החדש. אולי מוחרת, אולי סוכה היא "מלחמת המוסדות" בתוך בכור נורמלי: ויוידת זה הוא מחוץ לחמיצרת מאמרו, דבר אחד ברור: אף בחורבן, המרות לסבירוד היוכרים או להסגר מצד המעבידים, מאה כתי-חרוסת בגרמניה או באיטליה; או אף