- 139 - .3 חלוציות. דבר גדול למדנו מהרומספלדור: הוא לימדנו לדעת מהו "החלוץ" רגלים. כשהוא דם "פרא-אדם", הראשון במערכה. אבל אין תרגום זה מוסר-לגמרי את הסובן העמוק במלה מקורית זו. ואין החלוץ "פעל-כוח" ואף אין הוא אמר, הוא שומר סגן-פועל-רגיל אומן, כי חשדן הוא: איש אשר חלק ופרק פעל בוראו את כל מה שהיה מקשר אותו אל סביבתו הלוחמנית; "אדם אשר חמץ" הוא מכל מחובר, איש אשר לא ישמע לבן אדם, כי אם יעשה וישמע רק לקולו של הדם. רומספלדר העברי, איש אשר היה הוא דוקא פועל, או דוקא שומר, כי אם איש המסור כולו רק לדעת רעיונו אחד, איש אשר עניינו נשואות תמיר להחפתחות רעיונו. והחברה, זו נובעת כל מעמדו: היום הוא מנהל, מחר – שומר, ואולי – פיקוד – גם לוחם. ולותם ממש – מחרב וחנית. מי הרוםספלדר הזה פתן הסתפק בהלכו ב. אשר לא יכתינו מן הצורות השונות שהיו מתגלים ומתחלש מן הדם, אם בשפות אבל לבן של דעת היה משתפך סתם לאדם לחוץ, ואם כרשמת מטה אדומה של דם. אם כה ואם כה - מספר אחר נבנין. חלוץ? עליך לשכוח את קרוביך וחבריך, תחשב אחיך ואחותיך, תתכחש לאביך ואמך. אבל חשבון, ורק את הדבר "האחד" תזכור: את עמך וארצך. ואז "ידעו החלוצים" מה הם לעם ומה העם להם. .4 גיוס. ראה זה פלא: לפעמים צומח דבר או רעיון בדרך פקודה, ואין איש מריחם לו חשיבות רבה; אולם כעבור זמן מה מתגלה פתאום, שהנה קלה רעיון חשוב והדבר הוא עצום, כך קרה לרעיון הגיוס בפלוגות בית"ר, בכינוס, מנחם בדאנציג בשנה 1931, נתקבל רעיון הגיוס סמיה מעשית בהחלט, והאנזגם, ואחרים סלילוניץ.
Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
139printed page
scan 143 of 155
scan 143 of 155