— 15 —
עוד ראי' ברורה שנצטורך לדרוש לשכנו ולקרבן בטרם יבוא נביא דאיתא באגדת שמואל מובא בילקוט סוף שמואל ב', וז"ל ויבא גד החוזה ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם, למאי דוד דומה באותה שעה ל"א שמכה את בנו ואינו יודע למה, באחרונה א"ל על מקמתא פלוני מחיתך, כך דוד כל אותן אוכלסין שנפלו על ידי שלא תבעו בנין ביהמ"ק, והלא דברים ק"ו ומה אלו שלא ראו את בית מקדש כך, אנו על אחת כמה וכמה עכ"ל, והמדרש הזה ודאי רומז על דור שלנו, כי בדור שלהם לא היו יכולים להרים ראש בעת השמדות והריגות רק על דור שלנו שיש יכולתי בידנו להחל קדושה ראשונה ממטה למעלה היא קדושת הארץ, וכן הוא בילקוט שם סי' קמ"ד שנענש במניעת בנין ביהמ"ק עבור שאיהר בדרישה זו עד אחר בנין ביתו עיי"ש, וא"כ מ"ש הספרי שהמתין דוד על נבא הוא רק כתי' הגנ"י שהי' בפעם ראשון לידע מקום המזבח וכדכתיבנא א' כתירוצי שזה אחד אזהרת נתן שלא יבנה וכבור שגם מן המזבח הי' האזהרה וז"ב :
ג) ומ"ש על ראי' השלישית מן דברי ישעי' נ"ה והבאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתו עולותיהם כו', אמר בכל פעם ראשית ותכלית הגאולה, והביאותים ראשית הגאולה שיהי' רק קיבוץ אל הר קדשי, ואח"כ ושמחתים בבית תפלתי הוא בנין המקדש תכלית הגאולה וכן
מכתב מאליהו
מנחה, דאלו להתנדב מנחה להגיש ע"י כהנים, גם הממזר ודאי רשאי לשלוח קרבן, א"ו בכהנים מיירי, ועוד דאי לענין ממזר יאמר ר' יצחק הלכה כר' יוסי ולא יאמר הלכה כעצמו, ועוד קשה מה יועיל הלכה מן אלי' שלא יגלה ומשיח יגלה והלא רק יום א' לפני משיח יבוא אלי' ואטו בשביל יום א' תהיה הלמ"ת ואפשר שבשביל זה הביא רמב"ם דיעה זו דאלי' יבוא קודם גוג, ולפי דיעה זו יבוא פעמיים לפני גוג כשיקריבו קרבן יזכו לאלי' וקודם משיח יבוא שנית, וזה יכול להיות זמן רב ביניהם אשר יעסקו בעבודה ויוכשרו הכהנים על חזקתן, אבל לדיעה ב' מן הרמב"ם אכתי קשה הנ"ל, ונ"ל להניח יסוד נאמן ויתורץ הכל בע"פ, והוא דהרמב"ם סוף עדיות בפי' המשנה כ' וז"ל [illegible] ואין עוסק ביוחסין כל הנקרא בשמו הכל יתיחסו אל האמת והתורה שהיא אב הכל עכ"ל תלי כונתו במה שאמר האמת והתורה, ונ"ל דה"ק וכל משפחה שנתערב בה חלל או ממזר ובא אח"כ הדין לפני חכמי הדור והתירו המשפחה ע"י רוב או חזקה, בזה אף שבימי אלי' יהי' נודע מי שהוא באמת מזרע החלל או הממזר, אפ"ה כיון שהדין תורה התירו אין אלי' מגלה כיון שהאמת והתורה כן הוא והיא אב לכל אבל מה שקרבו בני ציון בזרוע שלא כדין תורה כאלה יגלה אלי' כן דעת ריב"ז, ור' יהודה פי' דגם אלו כיון שאחר זמן נשכחו ומותרין מן הדין ע"כ לא ירחיקם אלי' רק יקרב וחכ"א הכל על דין תורה ממש :
והשתא יש להשוות דעת ר' חמא עם ריב"ל, דר' חמא מיירי באותן שנתערבו בפסולם ולא התירם ב"ד עפ"י ד"ת אלו יבדיל משיח ויצרפם לדקותם, אבל אותה שנטמעה מספק והדין נותן אז להתירה לא ירחק משיח והיינו ממש כמו שהבינו בעדיות ואין סתירה בלשון רמב"ם כלל :