Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
94scan
of 139

הר צבי

כי זה הוא עיקר שלום ירושלים, וכענין שכ' התוס' (זבחים ס' ע"ב) ד"ה מ"ק, דירושלים לא נתקדשה אלא בשביל הבית ואיך יתכן שקדושת הבית תבטל וקדושת ירושלים קימא, ע"כ, הרי מבואר דעיקר קדושת ירושלים היא בשביל בית מקדשנו, וזה ידוע כי עיקר שאלת השלום יסוב תמיד על צורת הענין ועיקרו לא על הענפים הפרטיים, ולכן באמרו סהם שלום ירושלים נבין מיד כי על עיקר ומקור קדושת ירושלים ידבר, וכבר מצינו לדוד המלך עצמו שנצטער על דבר זה למצוא מקום לבית הבחירה כדאיתא (זבחים נ"ד ע"ב) מאי דכתיב וילך דוד ושמואל וישבו בנויות ברמה וכי מה ענין נויות אצל רמה אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם וזה הי' בזמן שהי' בסכנה גדולה, בורח ונמלט על נפשו ממנוסת חרב ובעת ההיא עדין לא הגיע זמן בנין ביהמ"ק אלא רק למצוא מקום מן התורה וכתיב זכור ד' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לד' וגו' אם . אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לד' וגו', ועיין בשטמ"ק שם שהקשה איך חל השבועה הרי האומר שבועה שלא אישן ג"י מלקין אותו וכו' ע"כ. לכאורה יש לדון לפי"מ דמצדד במהרש"א (כתובות ע"א) דבמדיר לה מכל הפירות כ"ז שהיא תחתי' חל הנדר ושאני ההיא דקונם עיני בשינה סתם דמשמע לעולם, עכת"ד, לפי"ז י"ל בנ"ד שנשבע שלא יישן עד שימצא מקום מה"ת דבשעה שהוציא שבועה מפי' הי' אפשר שיתקיים לא הוי בכלל שבועת שוא, וכן יש לדון לפי שיטת הסמ"ג והמרדכי דבאומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי על תנאי חל הנדר כיון שיכול להיות שלא יעבור על התנאי (עיין בטור רל"ב) א"כ כאן נמי יש מקום שיחול שבועה זו, ואכמ"ל, ובפשוטו הי' נ"ל כי עיקר השבועה הי' שלא יישן ברצון, אבל שינה באונם לא נכנס בכלל שבועתו ומדויק בזה אריכות לשון הפסוק אם אתן שנת לעיני דהול"ל שלא יישן. א"ו כנ"ל, ועתה נבוא לסיום הפסוק שהתחלנו באמרו "ישליו אוהביך" יתכן כי זה ג"כ אזהרה לעצה טובה לקרב קץ ישועתנו בהקדם מאמרם ז"ל (יומא ט' ע"ב) מקדש שני שהי' עוסקין בתורה ובמצות וגמ"ח מפני מה חרב, מפני שהי' בו שנאת חנם, גם ידוע מה שאמרו בירושלמי יומא פ'א כל דור שלא נבנה ביהמ"ק בימיו כאילו נחרב בימיו ונמצא שבכל דור החורבן מתחדש והכל מסיבה הנז' של פירוד ושנאת חנם, ולזה אומר בלשון ציווי ישליו אוהביך, וכידוע מי נקרא רע אהוב הם החרדים, העוסקים בתורה, ואהבי ירושלים הכואבים על שממותה. גם הם יפשפשו במעשיהם שלא להרחיב פרצת הפירוד בין ת"ח עצמן, ומי יתן והיה לבבם זה להבין כי לא את החפשים המה מבזים רק לאלה שמסרו נפשם על לימוד תוה"ק, גם הם, ולכן הוא מזהיר רק לאוהבים היינו החרדים כי לפורקי, עול אדרבה הפיזור נאה להם ונאה לעולם כמו ששנינו בלשון המשנה (סנהדרין ע"א ע"ב) ומה"ט נמי דאמר (כתובות קי"ב) דור שבן דוד בא קטגוריא בת"ח והיינו כדאיתא בספרים שבזמן שהשטן מרגיש כי קרב קיצו הוא מתגבר ביותר להשתמש באותה סיבה עצמה שהחריבה את ביהנו כדי להאריך עוד ימי חורבנו ולזה אומר ישליו אוהביך שיתחזקו במדת השלום להיות שקטים ושלוים לברות מן המחלוקת וע"ז מסיים שם למען בית ד' אלקינו אבקשה טוב לך, ונזכה לראות בשכלולו