הוספות למאמר קדישין
על הרע"ב סוף עירובין שהבאתי שם דמתיר לקשור נימא דלא אפשר מאתמול וי"ל דגם זה לא קשיא, דקאמר שם בירושלמי, מה לי מכשירי שחיטה לאחר שחיטה שכבר דחה שחיטה את השבת, ידחו מכשירי שחיטה לפני שחיטה שעדיין לא דחה כו' וא"כ א"ש דברי הרע"ב דס"ל דשיר מכשירי עבודה אחר שדחה הקרבן את השבת, מש"ה אפילו מה שאפשר מאתמול דוחה, מה שאין כן במזבח שנפגם וא"ש :
אחר כתבי ראיתי בלבנון שנה א' צד 63 דברי המאור הגדול חו"כ מהרר"פ נ"י, חקשה ג"כ מירושלמי הנ"ל אחר שקילס עיקר תירוצי על הש"ס ולפי דברינו מיושב הירושלמי ודברי הרע"ב עלו בהוגן :
ולא אמנע מלהציג לפני קורא המשכיל מעט מן הפלפולין שהיו לי שם עם הרב הגדול הנ"ל בלבנון שנה א' צד 73 :
א) כתב איך נסמוך עבודה קודם קיבוץ ועשית דין ברשעים כו' והשבתי לו כן אמור בילקוט (ש"ה ד) על פסוק שלחיך פרדס וגו' ד"א אתי מלבנון לא היל"ל לקרא לומר אלא אתי ללבנון, אלא תחלה מעמיד בית המקדש ואחר כך פורע מאומות עכ"ל [עוד שם עורי צפון בגלות מדבר, אומר לצפון תני הפיחי גני זו א"י שנאמר ביום ההוא יטפו הרים עסיס יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו יבואו ישראל לארצם וימצאו את ארצם דכ' הגפן תתן פריה עכ"ל, הרי שאם יבוא קיבוץ הגדול ימצאו את ארצם כפרי מגדיו ובהטף עסיס, ולמי יטיפו עסיס אם הארץ שממה ואדם מישראל אין לעבוד האדמה רק מתחלה יהיה קיבוץ מעט לעשות מדברה לעדן במטעי שדות וכרמים והש"ת ירחם להטיף עסיס ואחר כך יבואו מצפון ומתימן וימצאו ארצם לאכול לחמם לשבוע מפרי קודש הלולים במהרה בימינו אמן] :
ב) מ"ש בענין יחוסי כהונה, כבר מבואר כל הצורך במאמר קדישין בפלפולי עם הגאון מגרידץ שהביא דבר הרב"י (סימן ב) עי"ש ותו לא מידי :
ג) בענין בגדי כהונה הביא התוספתא (מנחות פ"ט) תכלת אינה כשרה אלא מן החלזון, ושם פרק ו' תכלת וארגמן ושני ושש משור מעכבין זה זה זה. ומסיים התכלת והלבן אין מעכבין זא"ז מצוה שיקדים הלבן ואם הקדים חתכלת יצא ע"כ, הרי מבואר דאף התוספתא ס"ל דגבי ציצית תכלת אין מעכב הלבן לבגדי כהונה מעכב עכ"ד, תשובה מ"ש מפ"ט שתכלת רק מחלזון י"ל דקאי רק על ציצית וכדעת מרכבת המשנה המובא בדברי רבינו הגדול זצוק"ל במכתבו אלי בס"ק שם וכמו שדייקתי גם מהרמב"ם דבב"כ רק צבעא גרם :
ומ"ש מפ'ו תכלת וארגמן וכ' מעכבין זה את זה אביא ראיה דמעכבין הוא רק אם שניהם מצויין לפני, דהא תניא בתוספתא שם תפילין של יד ושל ראש מעכבין זא"ז אין לו אלא א' ה"ז יניח עכ"ל והוא כסתירה דתחלה אמר מעכבין ואח"כ אמר ה"ז יניח, א"ו מעכבין הוא רק אם אפשר למצוא שתיהן ימתין עד שיגיעם ואם אין לו כלל יניח אחד, וה"נ מה דאמר מעכבין היינו כשימצאו אבל אם אינם כלל יעשה מה שיש לו כמ"ש בתפילין כנ"ל, וישבתי