Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
72scan
of 139

מאמר קדישין

עליה, ואם יחסר לו די מחייתו בעוד האדמה לא זרועה יותן לו' מהחברה די מחייתו עד עת הקציר ובציר אשר עוד לא יחסר לו טרף ביתו. ג) להכין שם שומרים מלומדי מלחמה למען לא יבואו הערבים אשר ישליו אוהלים לשודדים לשחת הזרע ומטעי כרמים ויעשו פאליצייא ארדנוג להשמידם, ומושל הארץ יעזרו לזה כנודע, והאל ית' יעזרנו בחסד עולם כי מעט מעט יתרבה עשיית מקנה וקנין בארץ ישראל כנבואת יחזקאל ע"ה, אשר בלי ספק יוצרך אתערותא מצדנו כראיות מספרי ומדרש ודומהן שהבאתי לעיל.

העתק פלפולין בענין זה עם האבד"ק גרידיץ.

הנה שלחתי קונטרסי זה אל הגאון האמתי הצדיק מו"ה אלי' אבד"ק גרידיץ (זצ"ל), והשיב לי באורך פלפול נחמד, וגם אנכי השבתי לו' ובלתי אפשר להעתיק הכל מפני הוצאות הדפוס אפס קצהו אעתיק מה שנוגע לעיקר הדין וז"ל הג' נ"י (זצ"ל).

מאד שמחתי במכתב קדשו, מעכ"ת נ"י יצא במערכה גדולה לעשות התחלת גאולת ישראל, אשרי לו שזכה לדעה כזו ואולי יתנוצץ על ידו חרדת ד' על עדת ישראל, ויאמרו לכו ונבקשה מאת מלכי האדמה ובהקדמת תפלה לד' כנחמיה וזה יהיה להצלחת כל המלכים וכל העמים כי עתה אין שלימות טוב בעולם ואז יהיה כאשר רצה ד' בתחילת הבריאה עכ"ל. ואלו הפלפולין בקיצור. א) במה שכתבתי בתשובתי לרבינו עקיבא אות ה' ליישב קושית התוספות אטו לא ידע ר' יצחק מתני', ור"ל דסמך על מתני' דשבועות דגרם בא' מכל אלו כו' וע"ז חשיב הגאון מוהר"א הנ"ל דאף מאן דגרם בא' מכ"א יכול למסבר קדשה לע"ל וכיון שכן קשה על הראב"ד דפסק לא קדשה מה יענה לב' משניות דמייתי בשבועות וע"ב ס"ל כהרר"ח דאף אי לא קדשה הבמות אסורות וא"כ לראב"ד דס"ל כהרר"ח ליכא היתר בזמה"ז ונהי דלדינא יש לפסוק כרמב"ם וכרוב פוסקים דקדשה לע"ל וממילא מותר בזמה"ז, מ"מ להראב"ד לא שרי, ע"כ מדבריו הארוכים. והשבתי לו, דהא לדעת הרר"ח אכתי לא מיושב קושיא א' של תוספות במגילה וכי לא ידע רי"צ מתני', ולפי דרכי א"ש דהא קשה איך נאמר לרב נחמן דבא' מכל אלו תנן הא כתיב וכן תעשו דמזה יליף הש"ס בשבועות דלדורות צריך כל אלו, וצ"ל דס"ל להאי תנא לא קדשה לע"ל ואז מוכח מדקדי' עזרא ודאי דכיון דגלי קרא אותם במשיחה גבי כלים ממילא ממועט גם מקום המקדש דלא צריך כל אלו, אבל אי הוי ס"ל קדשה לע"ל אז ל"ק מקרא דוכן תעשו די"ל דזה קאי רק עד שלמה, אבל משלמה ואילך ל"צ כלל וכן סבר ר' יצחק בסוף כשחזר בו ע"י רומיא מאבא שאול, אבל בס"ד הוכיח שפיר ממתני' כדכתיבנא. ועוד כתבתי לו דעיקר שיטת הרר"ח הוכיח לו מקושי' תוספות למה חזר בו, ולשיטת רמב"ם בלא"ה לק"מ, דהא הנ' תנאי מיירי רק מקדושת א"י, אבל בקדושת מזבח י"ל דכ"ע ס"ל קדשה וליכא תנאי, וכיון דליתא לקושית הרר"ח ממילא נקטינן כפשוטו כדעת רש"י בזבחים (קי"ט) דבמות מותרות למ"ד לא קדשה, גם התוספות לא הכריעו כלל אי כרש"י