מאמר ארץ נושבת כג
מי החכם ויבן אלה, על מה אבדה הארץ, כי ישראל קרוים נחלת ה' והארץ היא נחלתו והתורה תלויה בשניהם, בעם ה' על נחלת ה' והעוזב אחת עוזב השנית על דרך האמת, וכמו שהפליגו רז"ל בשבח ארץ ישראל והדרים בה, כי התלמוד והזוהר והמדרשים וספרי ההכמה מלאים מפה לפה מענין הנ"ל וכמ ש גם הרבני אבן עזרא והרמב"ן על התורה ובעל ספר הכוזרי כו' עכ"ל. ג) וזה לשון החכם החוקר החבר הכוזרי ז"ל בחתימת ספרו, ואחר כך היה מענין החבר שהסכים ללכת מארץ כוזר לירושלים ויחר למלך כוזר על פרידתו ויאמר לו מה תבקש היום בירושלים והשכינה נעדרת משם ולמה תכניס עצמך בסכנת המדברות והימים ואומות המתחלפות, אמר החבר השכינה הנראית עין בעין היא אשר נעדרה, כי איננה נגלית רק לנביא או להמון רמקום הקודש והיא אשר אנחנו מצפים לה באמרו כי עין בעין יראו בשוב ה' את ציון, אך השכינה הנסתרת הוא עם כל ישראל אזרחי ועם כל בעל דת אמתי כו' כי בהסתר היא על נפשות כל הצדיקים, אך הדר זיוה בהופיע אור צח ובהיר הוא רק בנחלת ה' בא"י, ואמר עוד וארץ כנען מיוחדת לאלהי ישראל והמעשים לא נשלמו כ"א בה והלב והנפש אינם טהורים וזכים כי אם במקום שיודעים בו שהוא מיוחד לא'להים ואלו היה זה בדמיון שתתעורר התשוקה אליו תטהר הופש בו כל שכן מי שהולך אליה ממקום רחוק ואם שהוא בסכנה בים וביבשה, אינה נכנסת באמרו לא תנסו את ה' אלהיכם, כי אך מי שיהיה לו סחורה שם מקוה להרויח, אך זה שעושה עבור ה' אלהיו ושישיג כפרת בהבאת קרבנות חובה ורואה אני יותר עצה טובה מאשר יסכנו בנפשם במלחמת הרשות בעבור שיזכרו בגבורות או שיקחו שכר גדול ויותר קלה הסכנה הזאת שיחזיק ברצון אלהיו, ענהו המלך כוזר כאשר אתה מאמין בכל אשר זכרת ורחמנא לבא בעי, כי כבר ידע האל מצפונך (ואין צורך עוד בנסיעה כי המחשבה כמעשה), אמר החבר זה אמת אם יומנע המעשה (מבלתי אפשר כלל להוציא מחשבתו אל הפועל, אז תשוקתו נחשבה לצ"קה) אך האדם נאשם כאשר איננו מביא אל המעשה הטוב כו', וכאשר יהיה המעשה והכונה שלמה יהיה עליהם הגמול כו', ובהערת בני אדם והתעוררתם אל אהבת המקום הקדוש (ארץ ישראל) ינחנו הענין המיוחל שכר גדול וגמול רב כנאמר עתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ועפרה יחוננו ר"ל כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה עד כאן דברי החוקר החסיד בספר הכוזרי.
עוד יאמר החכם הכוזרי (במאמר שני יב יג) אחר שהביא מאמרי חז"ל במעלת הדר בארץ ישראל, אמר הכוזרי אם כן אתה מקצר חובת בוראך שאין אתה משים מגמתה המקום הזה כו', ואתה אומר רחם על ציון כי היא בית חיינו ותאמין כי השכינה שבה אליה והיה מן הדין שתכספנה הנפשות היקרות ותזכנה בה, כל שכן שהיא שער השמים וכאשר הסכימו כל האומות על זה כו', וכבר היו אבותיכם הראשונים בוחרים לדור בה יותר ממה שהיו אורחים במקומתם ו