Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
44scan
of 139

מאמר ארץ נושבת

בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח כתיב הכא מזבח אבנים תעשה לי וכתיב התם וכפר אדמתו עמו (שם קיא), עוד שם כל ההולך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא, ירצו בזה אם כל ימיו נכספה נפשו לבוא לארץ הקדושה ואח"כ זכה בה, אפילו אם התהלך רק ארבע אמות שם מצרפין מחשבתו הטובה עם גמר המעשה ומובטח שהוא בן עולם הבא, ואמרו עוד כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר העם היושב בה נשוא עון, כי אם מתהלך בתום וימאס בלבו חמדת תבל ויסתפק במועט באהבתו לשכינת עוזו בתפארת ארצו אז ודאי הוא נשוא עון. והנביא אמר נותן נשמה לעם עליה ופירשו רבותינו ז"ל לעם עליה היא ארץ ישראל שמה נותן נשמה חדשה ורוח קדשו להולכים בה כי שם צוה הברכה והשפע לכל הנביאים ולבעלי רוח הקודש ולא בחוץ לארץ היה נביא מעולם, כי אם יחזקאל ודניאל אשר כבר זכו בה בהיותם בארץ ישראל כנודע. וזה לשון ראש החכמים האבן עזרא בפרשת וישלח (לג יט) על פסוק ויקן חלקת השדה חלק בשדה והזכיר זה הכתוב להודיע כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל ומי שיש לו בה חלק חשוב הוא כחלק עולם הבא עכ"ל.

ב) ואעתיק לפני קורא המשכיל גם דברי הגאון החוקר ומקובל מה"ו יעקב עמדין זצ"ל אשר כתב בסידור שלו בהקדמה אות ו' ידוע שחובת המתפלל לכוון גופו כנגד ירושלם כמפורש בתנ"ך וכו' ולא יספיק הרושם והרמז, כו', ולזה הוצרך כל אדם מישראל לעשות הסכמה קבוע בלבו לעשות לדור בארץ ישראל ולהשתוקק להיות זוכה להתפלל שם לפני היכל ה' אף על פי שחרב לא זזה שכינה ממנו, והדר בחוץ לארץ עובד ללא אלהי אמת כמו שאמר דוד כי גרשוני היום מהסתפח כו' ע"כ שמעוני אחי ורעי זכרו את ירושלים התקוששו וקושו המזכירים את ה' אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו וכו', עושו גושו חושו ואל תחשבו להשקיע בחוץ לארץ חס ושלום, זאת היתה חטאת אבותינו שגרמו בכיה לדורות כי מאסו ארץ והיא שעמדה לנו בגלותינו שבכל דור ודור לא שקטנו ולא שלונו כמת מלב נשכחנו אחרי ששכחנו דירת ארץ ישראל לגמרי אין אחד מאלף מתעורר להחזיק בה, כי אם א' ממדינה אין איש שם על לב לדרוש שלמה וטובתה ולא מצפה לראותה, כמדומה לנו בהיותנו מעט בשלוה בחוץ לארץ שכבר מצאנו ארץ ישראל וירושלים אחר דוגמתה, על כן באו עלינו כל הרעות בשבת ישראל בארץ שפניא וארצות אחרות בשלוה בכבוד גדול מימי החרבן זמן רב כאלף שנים ושוב נתגרשו ממנה עד שלא נשאר שם ושארית שמה צדיק הוא ה' כי יצא מדעתם לגמרי ענין גלות והתערבו בגוים וציון היא דורש אין לה, היא עזובה שכוחה, גם היא נאנחה ותשב אחור (רצה לומר כי את זה לעומת זה, אם אין דורש לה בכל לב מצדנו, גם היא תשוב אחור מלפקוד גאולתנו) ודודה חמק עבר, שלח ידו מן החור, (לעורר פעולתנו לרצות אבניה בפועל כפים) והבנים חשך משחור תארם הלכו שחיה בגוים לא מצאו מנוח, כל זאת באתנו כי ארץ צבי שכחנו לשוב אל ארץ תולדתנו לא זכרנו, אל גיל כעמים דרשנו,

מי