דרישת מאמר ראשון ציון כא
סלה, האדמה תעזוב מעביד את אדמיותה וחמריותה, אך ארץ חדשה ברומו של עולם תתהלך ושמחת עולם על ראשם. ובני תבל בזוהר הרקיע יזריחו וכמו בהחל אור זרוח צדיקי עולם בני ישראל עם סגילתן ממלכת כהנים הופיע כן לעתיד עת בוא יום הגדול והנורא ישראל נושע בה' עלימו תזרח שמש ולאורם יזריחו ויזהירו כל העמים אנשי אמונה וכל לאומים חסד ה' יהי חופף עליהם נצח וכמו שהיה העולם שמם עד נתן תורת אמת ליעקב, להסיר א שון ואפלה מבני אדם יצורי ה' כן יצמיח פרי ישועה לכל האומות ברוח ה' כאשר יופיע עלינו מציון ומהר קדשו יזריח ואמרו בגוים לכו ונעלה הר ה', שם יזבחו זבחי צדק והלכו לאורנו אור זרוע לצדיק וגלל כן אמר דוד הללו את ה' כל גוים כי גבר עלינו חסדו, הוד ע דוד המע"ה כי כגבור חסדו ית' עלינו יהללו וישבחו כל גוים כאשר ישאו מדברותינו יגביהו עוף מסביבותינו, כי ישראל עוטה אור ולכל העמים אור במושבותם וביישר כל הנביאים התנבאו עד"ז ישעיה אמר והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל בית ה' אלהינו בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו (ישעיה ב') והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך (מנוגה לנו יזרח למו) והיה ה' לך לאור עולם לא יבוא עוד שמשך (ישעיה ס') ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם באה לקבץ כל הגוים וגו' (ישעיה ס') והיה כל הנותר מכל הגוים יעלו מדי שנה בשנה (זכריה יד) בעת ההוא יקראו לירושלים כסא ה' ונקוו עליה כל הגוים לשם ה' וגו' (ירמיה ל"א) כי יש יום קראו נוצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל ה' אלהינו רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים (ירמיה לא). וכן דוד ברוח קדשו עליו השכיל, אלהים יחננו בכל גוים ישועתך ישמחו וירננו לאומים כי תשפוט עמים מישור, יברכנו אלהים וייראו אותו כל אפסי ארץ (תהלים סז), הנה כשלשלת קשור כל זרע אדם בזרע ישראל ואמר זכריה רני ושמחי בת ציון, כי הנני בא ושכנתי בתוכך ונלוו גוים רבים אל ה' ביום ההוא והיו לי לעם (זכריה ג') בימים ההם אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודה וגו' (צפני' ג') אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד סלה. ורעיון הנ"ל מפורש בדברי המשורר ע"ה עד מתי ה' תסתיר לנצח וגו' זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם ? איה חסדיך הראשונים אדני נשבעת לדוד באמונתך (תהלים פ"ט) פי' למה בראת חלד הנפלאה אם תסתיר לנצח הלא שוא בראת ח"ז ? אם לא שתקיים אשר נשבעת לדוד בעבור הרחב אמונתך להפליא חסדיך הראשונים בנסים ונפלאות להאיר פני תבל.
ג) ונשכילה גם זה מדרך השכל מדוע תהל הישועה מטבע אנוש, ולא ישלח ה' יתברך מיד משיחו מקודש באהבתו לעם קדושו ע"י נס נגלה ? אמנם הן ראינו כי כל קוטב עבודת אלקים על עמודי הנסיון נצבת לבעבור נסות אלהים אותנו הנה זה עומד אחר כתלנו מציון מן החרבים, ואמר לנו קומי לך רעיתי, אתה תקום ותתעורר ולכי לך לשית לבך למסלה, הנה כאשר ברא יציר כפו, וינחהו בגן ערן, הנה נטע שם גם עץ הדעת ויצוהו לבלתי אכל ממנו, ולמה העמידו שמה בגן אשר שתל ה' בו פרי לתרופה ועצי החיים, גם המזיק