דרישת מאמר ראשון ציון
והיה מסיבתם לאותות ימים, שנים ומועדים בם יספרו וכל היצורים לאדם שתו תחת רגליו, מה האדם אשר עבורו אתה מרעיש שמים וארץ ? ומה הוא כי תפקדנו תמיד בעין ישע בלי מחסור ? אם זה העולם ההבלי תכלית כל היצור ? ואם כי העולם הבא האחרית שם יש שכר לפעולת בני אדם לשמור מטרה נגד אורחת פריץ, למה רשת הטעות פרושה על כל החיים ? והמה כדגים הנאחזים במצודה, הלעולם תחשך עין הארץ, אשר עבורה כל רעם הגלגל וכל פלאות הטבע יתהלכו בשמים, הלנצח עין התבל השע מהשכיל לבותם ? הכזאת מחשבות גדול העצה ורב העלילה ? הכעין חמלתי אשר יחונן כל אשר נשמה באפו לרחמה יהיה אל מסתתר בשפרור חביון לנצח ומבחר יצוריו יבלו בהבל ימיהם בחשכה יתהלכון ותהי האמת נעדרת ? אכן עת וזמן לכל חפץ עת דודים יגיע, קול התור ישמע בארץ, כי ישפוך ה' ית"ש את רוחו על כל יצוריו רוח צח וטהור רוח דעת ובינה והריחו ביראת ה' כי נעור ה' ממעון קדשו ויגלה כבודו והדרו, וקרני הודו יופיע, אז ישמח ה' במעשיו. כל הנשמה תהלל יה הללויה אמן כי"ר ב"ב.
ב) ואמנם לחקור גם זאת מדרך השכל לדעת מי הוא זה אשר על ידו יסוב תשועת עולמים ? אזכרה שנות מקדם, אקרא הדורות מראש מעת הושת תבל עד תכליתה, הן בראשית היצירה, בגן עדן נטע אלהים, שת יציר כפו, שם מחזה שדי עיניו תחזינה, עפעפיו יבחנו כל תעלומות, ורוח אלהים כדבר איש אל רעהו עליו הופיע, וכאשר חטא האדם גורש מג"ע וקרבת אלהים סר ממנו, ותרד פלאים יד האדם, עד כי זרעו נשחתה, הם הרחיקו מהתהלך את אלהים, וה' ריחק מרשעים אורם, וכמעט נטיו רגלי תבל עמודי עולם ירופפון, עד קם אברהם אוהבי וזרעו לקרוא בשם ה' אל עולם אמנם גם המה לא עצרו חיל לצקת עמודי עולם היותם נצבים קיימים לעם אמונה, עד היות ישראל לעם ועלימו הופיע השי"ת מסיני. כי ישראל ממלכת כהנים להפיץ אמונת אל לכל העמים, וכר עת היות ישראל על אדמת קודש והעלו ריח ניחוחם לפני הר קדשו, אז האציל ית' על עבדיו הנביאים, גיא החזיון כולו, ומהם למדו תועי רוח בינה עד כי נודע ה' בכל הגוים ובכל מלכותם מאין כמוהו, ואת אלהי ישראל יעריצו, ומאת הוסר התמיד ומזבח שמם, רוח הקדושה נסע השמימה אל מסתתר בהסתר אסתיר, איש הישר בעיניו יעשה, איש איש לדרכו פנה, להבל וריק כל היום יהגו, ולא קרבת אלהים יחפצון, ונשמת שדי לא יבינם, וכל שכיות החמדה לא יספיק למו למלאות תאות נפשם לבלי חוק עד ישוב לאדמתו, ימות ולא בחכמת אמת קלוע השערה אל תכלית הנצחי, ולא יקומו במשפט, אהה ! עד מתי ממשלת זדון (הוא היצר) תהלך בארץ ? אשר יסוב לבות יצורי אל אחורנית, הלזאת הושת תבל אני רב העלילה ? אם יודע פלאיך בארץ נשיה, ארץ אופל וצלמות ? אכן מאוד עמקו מחשבותיך, כי קץ שם לחושך, כאשר אור ה' יאיר מציון מכלל יופי, עת צדיק יפרח בחצרות בית ה' אלהינו אז ימלא הארץ דעת ה' סלה