דרישת מאמר ראשון ציון יג
עוד אקבץ עליו לנקבציו, ופי' שמתחלה יקבץ רבים מנדחי ישראל. ולא כולם, ואחרי מלחמת גוג אמר עוד אקבץ עליו לנקבציו שיקבצו שנית על הנקבצים הקבוצים מכבר, וכן יראה בעיני מבואר מפי ה' בתורתנו הקדושה ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה, אמר שני פעמים ושב, כי מתחלה ושב שבותך אפם קצהו ורחמך עי"ז כי נרצה עונך ע"י ריח ניחוח קרבנותיך, ואז ושב וקבצך מכל העמים שנית קיבוץ גדול כולו ויביאם אז בכרכרות והיו מלכים אומניהם. וגם יראה בעיני, ברור שעל ראשית הגאולה אמרו קצת מרז"ל אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד, והוא בסנהדרין (צ"ט) וימים האלו בטרם בוא גוג נקראו ימות המשיח, כי הימים הללו יפעלון ויסובבו שיבוא משיח הנצחי וכמאמר הירושלמי הנ"ל, אבל כאשר יבוא גאולה שלמה אחר מלחמת גוג אז נפלאים מעשה ה' שמים חדשים וארץ חדשה וכופר ברית את מות ובלע המות לנצח, ולא על ימים האלו אמרו חס ושלום אין בין העולם הזה וכו' רק על הזמן שקודם גוג וזה ברור, וכעין זה כתב הכותב בהקדמה בעין יעקב על מאמר ר' הלל אין משיח לישראל שפירש דבריו, שהשם יתברך יתן בלב המלכים להכיר האמת ואז תתקיים נבואת צפניה אהפוך שפה ברורה עיין שם.
ה) ישעיה הנביא ע"ה לימד עוד דעת העם על דרכנו באמרו (ישעי' כ"ז) הבאים ישרש יעקב, יציץ ופרח ישראל, ומלאו פני תבל תנובה וגו' והיה ביום ההוא וגו', ואתם תלוקטו אחד אחד בני ישראל והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו', הנה הודיע שלא בפעם אחד יבואו כל ישראל, רק אחד אחד תלוקטו, וכמו החובט מן השבולת מעט מעט יביא את דגנו, ואמר הבאים ישרש הבאים בתחלה בראשית הגאולה ישרש יעקב כשורש הנזרע בארץ להצמיח צמח רב ואחר כך יציץ ופרח ישראל באדמת קודש, כי השורש יוציא פרח ירבו ויגדלון עד ומלאו פני תבל תנובה, כי ילכו הלוך וגדול עד בתבל ומלואה פרים נמצא, כי גם כל הגוים ינהרו אל ציון, ועל אחרית הגאולה אמר יתקע שופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור, וגו'. וכן אמר עוד (ישעיה י"א) והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וגו' הרי לפניך שיהיה קיבוץ ראשון וקיבוץ שני, ויך שרשיו בראשון, כי הבאים מעצמם מבני יעקב ישרישו בארץ גזעם ואחר כך יציץ ופרח ישראל במדרגה נשאה.
ובתלמוד מצינו בסנהדרין (צ"ז) שטעה רבי עקיבא בבן כוזיבא שמלך בביתר שהוא יסבב משיח, והיה מה שאמר חגי עוד מעט ואני מרעיש שמים וארץ, כלומר קודם שיבוא שלמות הגאולה יהיה מלכות אחת מעט והוא בן כוזיבא, ואחר כך אני מרעיש שמים וארץ, וחלילה שהתנא רבי עקיבא טעה באמתת פי' הקרא, אלא ברור שכן פירוש הקרא שבראשית הגאולה יהיה מעט צמח ישועה שיכובצו אחד אחד מן הגולה לעשות ארץ נושבת ויעלו אחר כך ריח ניחוח ונרצה למו ואחר כך אני מרעיש שמים וארץ. רק שבזה טעה רבי עקיבא שסבר שבן כוזיבא הוא המלכות מעט ולא היה ככה כי עוד חזון למועד