שער ציון
ישראל רבינו הרמב"ן ז"ל בס' המצות מצוה רכ"ז שהביא דברי הירושלמי מס' דמאי פ"ה בהא דר"מ ור"ש אם יש קנין לנכרי להפקיע, וחתם דבריו בזה הלשון "והנראה מדבריהם אלו שהיא מניעה שלא נצמית הארץ ביד הגוים ולא נעזבנה להם", והענין כי כאשר נצטוינו בגופותנו הנמכרים לגוים וכו' שנוציא אותם מידו ביובל שנאמר ויצא ביובל ופירש טעם ע"ז כי לי בני בני ישראל עבדים וכו', וכן הוזהרנו בנחלת הארץ כו' ולא נניח אותה בידם ונתן בה טעם כטעם הנזכר בגופות לפי שהארץ שלו יתעלה ולא יחפוץ להושיב בה אחרים זולתנו ואלינו תחזור עכ"ל, ומדברי המגלת אסתר שם שלכל הדעות אפילו למ"ד יש קנין אסור הלאו לא תמכר לצמיתות, וכש"כ הוא דתיכף שמכרה לו. נקרא לצמיתות שמפקיע אפי' שעה אחת מן המעשר שנראה כאלו הארץ אינה של ישראל רק של. אחרים עכ"ד, ומבואר מהנ"ל שגם זאת נכלל בכלל והארץ לא תמכר לצמיתות שלא נעזבנה בידו ל"מ אי אין קנין לנכרי דקרקע אינה נגזלת והיא בשל ישראל אלא אף אי יש קנין דכש"כ הוא ומשועבדים גם גופינו בזה לפדותם כדברי מהרמ"ש הנ"ל, והעשת של וירשתם אותה וישבתם בה נחלק לשני עשין הא' כמבואר בדברי מהר"י טראני (המובא בדברי קדשו של הגאון ר"צ) סוף כתובות דישיבת א"י בזמן הזה. מ"ע מנאה. רמב"ן במנין המצות וירשתם אותה וישבתם בה אפילו בזמן הזה עכ"ל מהרי"ט, השני כמבואר בלשון רמב"ן במצוה ד' שם וז"ל מצוה ד' שנצטוינו בתורה לרשת הארץ אשר נתן לאבותינו ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה והוא אומרו וירשתם את הארץ וסיים שם שכל מה שהפליגו חז"ל בדירת א"י הכל ממצות עשה לדורות אפילו בזמן גלות ולשון ספרי כו' שקולה מצות ישיבת א"י כנגד כל המצות שבתורה עד כאן דברי הקדוש רמב"ן ז"ל. ומבואר מזה שעיקר המצוה שנצטוו לרשת הארץ בכדי שנשב בה, וחז"ל (קידושין כ"ו) למדו ממקרא זה דקונין בחזקה, דבמה ירשתם בישיבה הרי שנקבע מ"ע של וירשתם ע"י ישיבה, ובזמנינו שא"א לקנות בחזקה של אז שהיה ע"י כיבוש ואנחנו מושבעין ועומדין שלא נעשה חזקה ע"י כיבוש, א"כ עיקר הישיבה בקנין כסף וכמבואר שם בתוס' ד"ה אמר קרא כו' ה"מ מנכרי שכל קניינו בכסף עכ"ל, ועדיף קנין כסף מחזקה אפילו ברשות כש"כ מחזקה ע"י כיבוש כדברי רמב"ם אשר ביארתי בספרי כוס ישועות וז"ל הרמב"ם ולמה אמרו קדושה שניה קדשה לעת"ל משום דהיתה חזקה ברשות כורש ועדיף מכיבוש ראשון בע"כ דאתי כיבוש דידהו ומבטל כיבוש דידן אבל חזקה ברשות כורש לא יוכל להתבטל, נמצא דכעת רק שדות בכסף יקנו דעדיף מכולם ומקיימין בזה מצות ישיבה, (ועיין בפתח השער לספרי סלו. המסלה).
והנה האירו מול עיני דברי ידידי ומכירי וחביבי כנפשי ה"ה הגאון הגדול החריף ובקי מוהר"ר שמואל מסלאנט היושב באה"ק תוב"ב, וכתבו בשמו הגדול בכבוד הלבנון המובא מירושלים עמוד 85 ליישב בפשיטות הבבלי והירושלמי בענין סוף כתובות הכל מעלין לא"י וכו', ולא זכיתי להבין דבריו שם וז"ל, וקשה טובא הלא ישיבת א"י אינה מצוה חיובית אפילו לדעת הרמב"ן