סח קונטרס סמיכת זקנים
ותיכף בהוסדה תפיץ קרני אור על פני כל הארץ ומלאו פני תבל תנובה. חזקו ונתחזקה, נחגר שארית כוחתינו נקרב אבן אל אבן ונדבך לנדבך לבנות את הבנין הרם והנשא הזה, היא הקמת סנהדרי גדולה בירושלם עיה"ק. והנה כפי שביארתי למעלה בע"ה העצה היא על זה האופן : כי כל קהלות ישראל המפוזרים בכל העולם היינו רוב הקהלות, יבחרו את רבניהם שהם יהיו באי כחם והם יבאו לירושלם עיה"ק לאסיפה גדולה ביחד עם חכמי א"י והם כלם יבררו מתוכם הגדול שבהם והוא יהיה המוסמך הראשון ואחרי כן יבררו מתוכם עד מספר הסנהדרין והמוסמך הראשון יסמך אותם כדין, ואחרי כן יבררו המת מתוכם ראש הסנהדרין ובזה האופן יהי' כדין גם לדעת הרמב"ם שבזה האופן לא הסתפק כלל. גם המה יהיו באי כח כל ישראל בכל הארצות ושלוחיהם לכל דבר ותיכף כאשר יתמנו כל דבריהם יהי' כדין תורה ורק אשר המה יורו ויגידו כל ישראל יעשו ולא ימרו את פיהם ולא יזוזו זיז כל שהוא מדבריהם, ויען שנמצאו בינינו בכל ארצות פזורינו בעלי בתים לומדים מופלגים שאינם משמשים בכתר הרבנות לכן העצה היעוצה כי כל אלה הלומדים כאשר יקבלו סמיכה הנהוגה עכשיו מרב מפורסם במקומו אז גם המה ישתתפו בבחירה ובמנוי הסנהדרין בירושלם עיה"ק אשר כן הדין נותן שלא יפקד מקומם. אמנם כאשר יתאספו כל הרבנים באה"ק לאסיפה גדולה אודות זה בטח יסדרו אופן הבחירה שתהי' נאותה ומרוצה לכל אחינו בכל מקום ומקום היינו כי הנבחרים יהיו לפי מספר חכמי כל ארץ וארץ כי מארץ רוסי' יהי' הרוב כי שם הוא רוב מנין ורוב בנין אחינו וכן כל ארץ לפי מספר חכמיה. עכשיו נשים עין על הסמיכה שהיתה בימי רבנו הב"י ז"ל. הסמיכה נתבטלה בשנת פ"ט לאלף החמ שי אם כן יש עכשיו 1590 שנה לביטול הסמיכה ובשנת קצ"ז לאלף החמישי השתדל מהר"י בירב לחדש את הסמיכה בא"י ע"פ דעת הרמב"ם ז"ל ואז הי' מרכז א"י בצפת. ועשרים וחמשה רבנים גדולים נאספו שם והם מנו את מהר"י בירב לרב מוסמך וכתבו אגרת הסמיכה כמו שהיא כתובה בסוף הספר שו"ת הרלב"ח, והוא סמך אחרי כן עשרה רבנים גדולים ובתוכם הי' רבותינו הבית יוסף והמבי"ט זי"ע, אמנם הרלב"ח שהי' אז מרא דאתרא בירושלם עיה"ק מצא איזו טעמים לתלות בה ההתנגדות, אמנם אליבא דהלכתא אין לנו להאריך הרבה ביון שרבנו הב"י אשר מאתים רבנים הסכימו שתהי' הלכה כמותו בכל דבריו כמובא בס' שם הגדולים להחיד"א ז"ל, ומביא שם ג"כ שכמעט מן השמים הסכימו שתהי' הלכה כמותו והוא וחבריו רבותינו קבלו להיות מהסמוכים א"כ לפי"ז אין לנו לחוש כלל לדעת הרלב"ח שהוא דעת יחיד נגד רבים שעשו הלכה למעשה. הב"י מזכיר ג"כ את ההלכה הזאת בטור חו"מ סימן רצ"ה בסופו וז"ל ועל מה שכתב (הרא"ש) בתחלת פרק המפקיד ונ"מ האידנא אע"פ שאין דנין דיני קנסות אי תפיס לא מפקינן מיניה או אומניה לדינא לא"י, ק"ל דכיון דהשתא ליכא סמוכים כי אומניה לדינא מאי הוי, ואפשר דהשתא נמי אפשר להמצא סמוכים ע"פ מ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה סנהדרין