סז קונטרס סמיכת זקנים
העקוב יהי' למישור כל הסבסובים והנפתולים אשר באומתנו ימסו כדנג מפני אור וכשלג מפני חם השמש. החשך יפנה מקומו להאור הגדול, התועלת שתבא מזה למותר הוא לנו לבאר וקצר הספר לבאר ולפרט הכל כי כל מי שיש לו מח בקדקדו יבין מעצמו כי הדבר הזה בכחו להעמיד אותנו על פסגת ההצלחה והאשר הרוחני. סוף דבר הוא כי כמו שהוסכם אצל הרופאים שיש סם מרפא ידוע שהוא סם מרפא כללי לכל החליים הרעים, כן הדבר הזה הוא סם מרפא כללי לכל החליים הרעים אשר השתרגו עלינו בכל משך זמן הגלות הארוך הזה. רבותי וחברי! אינני הראשון בההצעה הזאת. כבר קדמוני גדולים וטובים ממני עוד איזו שנים מקודם, וביחוד הגאון ר' יחיאל מיכל האוושא הי"ו אב"ד דעיר שקוד פלך קובנה שהו"ל קונטרס מיוחד אודות זה בשנת תרע"א, ומה שמצאתי לנחוץ להו"ל הקונטרס הזה הוא מפני ג' דברים; א) לפתח פתח כמחט סדקית לפני קהל הלומדים אשר מפני אי עסקם בענין זה מפני שאינו נוהג עכשיו ומפני שהספרים המדברים בענין זה אינם מצוים אצל הכל יבאו החכמים וישאו ויתנו בזה אשר בע"ה עי"ז נזכה להגיע להתכלית הנרצה. ב) להעלות על הגליון איזו חדושים שחדשתי בענין זה בעזרת החונן לאדם דעת. ג) בעצם ההצעה שאני מציע בע"ה באופן זה שיהי' מוסכם באיזה דברים גם לדעת החולקים כפי שאבאר בע"ה. איתא במס' סנהדרין דף י"ג ע"ב תנא סמיכה וסמיכת זקנים בג' מאי סמיכה ומאי סמיכת זקנים א"ר יוחנן מיסמך סבי וכו' א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי בידא ממש סמכין ליה, א"ל סמכין ליה בשמא קרי ליה רבי ויהבי ליה רשות למידן דיני קנסות וכו' וזה לשון הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה למסכת סנהדרין פ"א ונראה לי כי כשתהי' הסכמה מכל החכמים והתלמידים להקדים עליהם איש מן הישיבה וישימו אותו לראש ובלבד שיהא זה בא"י כמו שזכרנו הנה האיש ההוא תתקים לו הישיבה ויהי' סמוך ויסמוך הוא אחרי כן מי שירצה שאם לא תאמר כן אי אפשר שתמצא ב"ד הגדול לעולם לפי שנצטרך שיהי' כל אחד מהם סמוך על כל פנים והקב"ה יעד שישובו כמו שנא' ואשיבה שפטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק וזה יהי' בלא ספק כשיכון הבורא יתברך לבות בני אדם ותרבה זכותם ותשוקתם לשם יתברך ולתורה ותגדל חכמתם לפני בא המשיח כמו שיתבאר זה בפסוקים הרבה במקרא עכ"ל, וז"ל רבינו הרמב"ם ז"ל ב"ה סנהדרין פ"ד הלכה י"א נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים ויש להם לדון דיני קנסות ויש להן לסמוך לאחרים אם כן למה הי' החכמים מצטערים על הסמיכה כדי שלא יבטלו דיני קנסות מישראל לפי שישראל מפוזרין ואי אפשר שיסכימו כולן ואם הי' שם סמוך אינו צריך דעת כולן אלא דן דיני קנסות לכל והדבר צריך הכרע הרע"ב בפי' המשנה מביא דברי הרמב"ם מהיד החזקה, וכתב התויו"ט ז"ל שאולי יש לדחות הראי' ממה שהביא הרמב"ם בפי' המשנה מה"כ ואשיבה שפטיך וכו' שהרי יעד הש"י הנני שלח לכם את אלי' הנביא וכו' והרי הוא סמוך יז בלי