Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
131scan
of 139

הר צבי סו

המעכב-שלא יחול היאוש עליהם וכדמבואר (סוכה ל' ע"ב) ועיין בתוס' שם ד"ה כי גזול אוונכרי נמי.

והלום ראיתי בס' ע"ש לגדול אחד בדורנו מדקדק מלשון רש"י (מעילה י"ג ע"ב) במתני' דפירש מעין היוצא מתוך שדה חולין, משמע דביוצא מתחלה בשדה הקדש-מועלין, וכ' עוד דבכה"ג מועלין אף בהיוצא חוץ לשדה דמאחר דכבר זכה הקדש בהמים במאי פקעה, ויש לעיין בהאי דיומא ע"ח האמר מים מפכים עתידים להיות יוצאין מתחת מפתן הבית וכיון שמגיע לפתחי בית דוד נעשה כנחל- שוטף שבו רוחצין זבים וזבות וכו' והיכי מצי לטבול הא המעיין יצא בתחילה בשדה הקדש ומועלין אף דיצא אח"כ חוץ לשדה וכו' עכ"ל, והנה מלשון הרמב"ם (פ"ה מה' מעילה) משמע דאינו מחלק וגם ביוצא מתחילה משדה הקדש אין מעילה אף בהמים שהם עדיין בתוך שדה הקדש, וטעמא בעי מ"ש מכל גידולי שדה הקדש דמועלין בהם, ולזאת נ"ל דמים אפילו ממעין גרוע מגידולין דיונקים מגוף השדה ומצד דין ממון שייכים לבעל השדה משא"כ מים דקוו וקיימי מתחת לארץ ע"י צנורות הנמשכים מנהרות או ממעינות הקרובים והרחוקים ולכן אינו שייך לבעל השדה מצד עצמן ורק כשבאים לרשותו שוב זוכה בהם מדין חצר, ולכן גבי הקדש לעולם יש לזה דין מקדיש בור ואח"כ נתמלא מים דמבואר דלכו"ע אין מועלין בהמים משום דלאו מיני קא רבו, ולפי"ז ל"ק מההיא דיומא דלכו"ע ליכא מעילה במי מעין ואי משום דמ"מ הא תנן דאין נהנין לא גזרו אלא בעודם בשדה הקדש אבל על היוצא לחוץ לא גזרו, (ולפי סברא זו יש לדון קצת גם בחופר באר בעלמא שעל ידי המכונות שנתחדשו היום, יקרה לפעמים כי באר זה הנעשה מחדש גורם שיתיבשו כל המעינות שמסביב לבעלי שדות אחרים ע"י כח המושך כל צינורי המים דוקא דרך באר זה ויש להתבונן אם הלה יכול למחות, והנה אם נאמר דכל בעל מעין אינו זוכה בהמים עד שיבואו להשותו א"כ הר"ז רק כמבטל כיסו ש"ח).

ולכאורה יש להעיר גם בנדון המים מהבורות הבנוים היום במקום המקדש דהרי קיי"ל מקדיש בור ריקן, ואח"כ נתמלא מים דנהי דמעילה ליכא אבל מ"מ אסורין הם בהנאה מדרבנן, די"ל דכל איסורן הוא כדי שיזכה בהו הקדש וכמוש"כ הרמב"ם ימכרו ויפלו דמיהן ללשכה. אבל בנ"ד דבלא"ה לאיבוד אולי לא נאסרו, וגם י"ל כנ"ל ובאו בה פריצים וחיללוה ונעשו חולין ומכ"ש דמהני האי טעמא דלא חלה קדושה עליהן מעיקרא וכמוש"כ מהרי"ט הנז'. ולאחר שכתבתי כל הנ"ל מצאתי מס' מחזיק ברכה להגאון חיד"א ז"ל (בקו"א לאו"ח סי' קנ"א) מדבר שם בקצרה לענין עיקר שאלתנו ומביא בשם הרב מזבח אדמה "ענבים הגדלים בזה"ז בהר הבית ומביאים למכור לישראל מותר לקנות מהם", וכתב עוד "ואני שמעתי זה קרוב לשלשים שנה מגדול אחד שהתיר ג"כ מטעם ובאו בה פריצים וחיללוה" (ומסיק דלמעשה צריך עוד להתיישב בזה) וברוך שכונתי לדעת הגדול ז"ל.

ויש לדון עוד בזה אי שרי לכתחלה לשלוח נכרי להביא פירות או מים מהר הבית