Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
102scan
of 139

הר צבי

קאמר להדיא דמקריבין אע"פ שאין בית אבל להראב"ד דקדושת המקדש בטלה אם נצרף לדידיה גם שיטת ר"ח דבזה"ז הבמות אסורות, א"כ גם במקום המזבח עצמו הרי הוא כשוחט ומעלה בחוץ והיג כרת. ומ"מ אין לאמר לומר דמעתה הדרא קושיא לדוכתא אמאי שתיק ליה הראב"ד להרמב"ם בדין מעלה בחוץ בזה"ז כיון דאיכא בינייהו טובא דז"א דעכ"פ בדינו של הרמב"ם עצמו דמיירי במעלה בחוץ ממש שלא במקום המקדש ובחיובא דבחוץ קמיירי בזה לא פליג הראב"ד כלל ואדיוקא דפטורא במקום המזבח לא נחית הראב"ד להשיג עליו כיון דלא מיירי בהדיא בהכי אבל אה"נ דאי איתרמי דשחט והעלה בזה"ז במקום המזבח יש לחוש לחיוב כרת לשיטת הראב"ד.

ובר מן דין אפילו לרש"י דלא סבירא לי' כר"ח ולמ"ד דבטלה קדושת המקדש הותרו הבמות גם בזה"ז יש לדון דאי אפשר להקריב קרבן פסח מטעם התיר הבמות כדתניא (זבחים קי"ד ע"ב) ר' שמעון אומר מנין לזובח פסח בבמת יחיד בשעת איסור הבמות שהוא בלא תעשה ת"ל לא תוכל לזבח באחד שעריך, ומסיק שם דאיירי בשעת היתר הבמות ופסח אינו קרב בבמת יחיד והוא בלא תעשה וכן פסק הרמב"ם א"כ להראב"ד דל"ק לע"ל והוא שעת היתר הבמות מ"מ שוחט פסח בבמה עובר בל"ת.

ה.

לכאורה יש לעיין אמאי לא השיג הראב"ד (כפ"ו מה' ביהב"ח) שם גם בה' י"א דפסק שם הרמב"ם אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא ע"פ המלך וע"פ נביא ובאו"ת וע"פ סנהדרין של ע"א וכו'. לפ"מ דמבואר בשבועות (ט"ז ע"א) דפליג ר' הונא ור' נחמן אי בכל אלו תנן או באחת מכל אלו תנן דזה תליא בפלוגתא אי ק"ר קדשה לע"ל או לא ולמ"ד לא קדשה לע"ל ע"כ דבאחת מכל אלו תנן וא"כ לשיטת הראב"ד דקדושת המקדש בטלה ע"כ דלא בעינן כל הני לקדוש העזרה והוי ליה להשיג על הרמב"ם גם בזה. ושוב מצאתי שקדמני בזה בס' מלא הרועים והוא משתמש גם בקושיא זו ליסוד דבריו דבאמת גם הראב"ד כהרמב"ם ס"ל ולע"ד גם מה אין הכרח דבפשוטו י"ל דלכתחילה כו"ע מודים דבעינן כל הני דחשיב במשנה דשבועות וכדמות ראיה לזה מדלא פליגי ר"ה ור"נ שם בשבועות גם על רישא דמתניתין דתנן שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואו"ת משמע דלא פליג ר"נ וס"ל דלמצוה בעינן כולהו, ואף אם נרצה לדחוק דפליגי בסיפא דמתני' והוא הדין לרישא גם כן אין כאן השגה על הרמב"ם דתפס לשון המשנה כדרכו וכמו שיפרש ר"נ רישא דמתני' כן אפשר לפרש לשון הרמב"ם גם לשיטת הראב"ד, שוב מצאתי בריטב"א (שבועות ט"ז) שכ' דגם לר"נ, למצוה בעינן כולהו, ולענין דיעבד שכתב הרמב"ם בהי"ד דאם לא נתקדש בכל אלו אין קדוש הרי באמת יש כאן השגת הראב"ד דקדושה ראשונה בטלה וקדוש עזרא קדוש גמור ולא לזכרון בלחוד וממילא מבואר מדברי' דבאחת מכל אלו נמי חל הקדוש, עוד יש לדקדק אמאי נטר הראב"ד ולא