פתיחה ו
רבה היא, והתשב"ץ העיד שגם בימי הגאונים עלו כל הסמוכים לא"י ובשגם נסים נעשה להם ע"ש, ואנחנו נרחיב בע"ה במאמר שני בחבור זה גודל הזכי' למי שדר בא"י, ורבינו הגדול הרמבן ז"ל מנה למצות עשה בישיבת א"י שלא לעזבה שוממה ע"ש, ומזה נשמע כי רוב בני ישראל אשר לא יוכלו לזכות לזה, עכ"פ יזכו במה שיעזרו להיושבים עליו וכל שכן להרבות ישוב א"י אשר תתן יבולה לבני ישראל ונחשב להעוזר לזה כאלו דר שם וזוכה לטוב הצפון בעוה"ב :
ואולם ישנו עוד רבים אשר יקפצו ידם מתת לעניי א"י, באמרם למה נתמוך ידי אנשים הבוחרים בבטלה, נרפים הם נרפים, ואינם עוסקים במלאכה ועבודה ומטילים צרכיהם על בני ח"ל, הגם כי זה טענת היצר, כי האנשים שם תופשי תורה, ולא הורגלו לעבודה מנוער ורובם באו מארץ רחוקה, והשליכו נפשם מנגד לזכות לדור בארץ הקדושה, ובארץ זר למו מה ידעון לחפש עסק או מלאכת עבודה, במקום אשר מעולם לא דרך כף רגלם בה, ואך אל נדיבי אחב"י עיניהם נשואות, ודי להם בלחם צר ומים לחץ להסתפח בנחלת ד' . ואמנם כדי לחדול טענה זו מכל וכל, זאת העצה היעוצה מן אשר יתבאר בספרי זה באורך, ומן חברת ישוב ארץ ישראל תצמיח להקים שמה נחלת שדה וכרם, ומזה תופיע קרן ישועה להדרים בארץ ישראל אשר המה בחוסר כל וברעבון עצום, ואין הקומץ המתקבץ מכל הארצות, משביע את האריות המחכים לטרף, והמה עטופים ברעב וכמה צדיקי עולם יתעלפו בחוצות ירושלים, ועולליהם נדדו ללחם אין, ותחת אשר מעולם משם מקור שפע הברכה, כי מציון צוה ה' את הברכה, עתה יינקו המה תמצית מן התמצית מחוצה לארץ מאשר על נדיבות יקומו מחובת הקודש, לא כן אם עבודת ארצינו כוננה ידינו ונחל אתערותא דלתתא באדמת קודש, אז בלי ספק יצוה ה' את הברכה כטל חרמון שיורד על הררי ציון, ולא יצטרכו עוד להמתין על בוא תבואות הארץ ממצרים ומסביבות ארץ ישראל רק שם נזרע ונמצא מאה שערים מברכת ה' אשר עיני י"ת בה מראשית השנה עד אחריתה . וכאשר נשבע מיבולה, אז יספוק למו קיבוץ הכסף מחוץ לארץ, אשר בשמחה יקומו לעזרת ה' לגבורים בתורה, כי באגורת כסף אחת ישביע נפש שוקקה בחיות פסת בר בארץ הקודש, ולא ייחלו עוד למלאות שבר בתיהם ממצרים, רק בקרב הארץ ישית לנו ברכה . ועוד תועלת רב, כי נזכה לקיים מצות התלויות בארץ, כי כל אשר יסייע לעבודת קרקע יהי' כאלו הוא קיים מצות התלויות בארץ אשר העובדים שמה תחת משגיח יקיימום . ומלבד כל אלה יהי' זה סיבה לראשית גאולה לארץ הקדושה, אשר לאט לאט תצמיח קרן ישועה כאשר יתברר בספרי זה בראיות נכוחות וכאשר ישית גאולה לארץ בארציית, כן יצמח קרן ישועה משמים ממעל כאשר עיני הקורא תחזינה משרים בראיות ברורות בספרי זה בע"ה :
ואם יטעון עוד שום מתעקש לאמר, כי נבטל בזה לימוד התורה מן העוסקים שמה לילה ויום, ונמשיכם מרוחניותם אל האדמיות, לא מחכמה שאלת על זאת, אדרבא מזה תתגדל עטרת התורה, כי אם אין קמח אין תורה, ואם יהי' קמח בארצם ילמדו ברחבה, כי כבר קבלנו ידיעה נאמנה כי נמצאים שמה רבים אשר אור התורה לא זרח למו, ורוצים בכל לב לקבל עבודת אדמה, ואדרבה המה יחזיקו את לומדי התורה תשושי כח אשר תורתם אומנותם, אשר לא יעיז איש חלילה לאמר לכאלה עבדו את האדמה, רק עבדו את ה' אלקיכם, ואמנם צעירי ימים מן לומדי תורה גבורי כח יעשו כמו אביי ורבא שאמרו לתלמידים במטותא מינייכו לא תבואו ביומי ניסן וביומי תשרי וכל בני התלמוד עסקו בעבודת אדמה ועשו התורה עיקר ומלאכתם טפלה וזה וזה נתקיים בידם, ובפרט שהעבודה שמה בעצם מצוה רבה היא כאשר יבורר בע"ה בספרי זה . ועוד יצמח מזה תועלת רב לגבורי כח אשר ירצו לקבל עול תורה לשמה בשלימות מבלי יהנו מן הבריות ולקיים דברי אליהו הנביא ז"ל בתנא דבי אליהו, וזה לשונו אמר אליהו מעיד אני עלי שמים וארץ שכל תלמיד
חכם 2