ראשון לציון מה
ענוה אולי יש תקוה, ואם יצא לקראתנו איש חסיד ויאמר למה אנשי החברא תפריעו את העם ממעשיו תבטלום ע"י מלאכת עבודה מלימוד התורה והתפלל כל היום, נשיב לו זיל קרי בי רב הוא יפה ת"ת עם דרך ארץ, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, ואם אין קמח אין תורה (וגוררת עון המחלוקת) וכמו שאמרו גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, גדולה מלאכה שמכבדת בעליה ואמרו פשוט נבילה בשוק ואל תצטרך לבריות ור"ע אמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, וא"כ לא טוב אם כולם יאמרו שעוסקין בתורה לבד ויצטרכו לבריות וימותו ח"ו ברעב, וח"ו זה וזה לא נתקיימה בידם, ע"כ נחזיק בהם וניתן להם נחלת שדה וכרם כדי שיתפרנסו בעלי כח עצמם ואחיהם היושבים על התורה ועבודה, כי כן דבר חברת ישוב א"י לתת כמו מעשר לעניים כפי הרשום בתקנות החברא, ועתה כל אשר לאל ידיו לעזור לזה לא יחדול ח"ו ולא יעבור על לא תעמוד על דם רעך דם האומללים המתים ברעב ח"ו, וכאשר יהא בידנו סך הראוי נבצע מהר מעשינו בעז"ה, ובעת ההיא כ' ג"כ החכם ר' לעהמאן באיזראליט 31 בי תכלית פעולה זו גדולה מאוד ושהיה שם אז האדון בלומענטהאל מפאריז והוטב בעיניו מאוד, מאשר הוא היודע ובעיניו ראה מעמד ומצב אחב"י שמה, ע"כ מהרו אנשי חסד אוהבי אדמת קודש לעזרתינו ועליהם תבא ברכת טוב :
הק' לוריא מגזע האר"י זצ"ל
כה עמד הדבר מאז בהחל אור החברא לזרוח בפפד"א, ואולם כעת נתפרדה החבילה שמה, ואין לנו משם לא משען ולא משענה, ומעשה ידי החברא כוננה עתה תחת נדיבי יושבי תבל, ועל פקודתם א) הגאון החסיד מו"ה אליהו גוטמאכער אב"ד דק"ק גרידיץ יע"א, ב) אנכי הצעיר הירש קאלישער, ג) הסוכן הגביר המופלג מו"ה רפאל סענאל מק"ק פאזען יע"א ונלוה עמו איש רב פעלים הצדיק מו"ה שמחה פירשט נ"י משמיענל היותו המאסף בסביבותיו, ד) הדורש טוב לעמו הרב בעל המגיד מליק, יריע את יצריח לעורר לבות שוחרי קודש ויקבל נדבות מקרוב ומרחוק לשלוח אל הסוכן או אל הפקידים הנ"ל, וזכינו היות ארח לחברא איש גדול פלא יועץ האדון קרעמיו מפאריז עם חברת חברים כ"י כפי מכתבו אשר ערך אלי, ועל כל אלה קם כעת שר גדול מפאריז עם חברא גדולה לעשות ארץ נושבת לקחת כמעט כל הקרקעות מא"י מן התוגר, וקורא בשם גם לנו בני ישורון ומי יתיצב לפני בני ענק כאלה, ואולם ההכרח שאנחנו נקדים להניח מצבת יד ליסוד ולראש פנה ואז יתהלך הכל במישור עפ"י דת תוה"ק, כי לפי היסוד תתחזק הבנין העומד עליו להתהלך בדרכיו דרך הקודש והמשכיל יבין :
בחתימות
באמת ע"י המלכיות והשתדלות ישראל שיתאחזו בנחלת אבותינו ויתגדלו מעט מעט כדברי הזוהר הקדוש שהבאתי בראשית חיבורי זה, אבל קימה הגמורה היותנו עליון על כל גויי הארץ מזה איירי הזוהר הקדוש והבן :