Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion and First to Zion · 1866
69scan
of 88

לו

מאמר קדישין

גאולת ישראל, אשרי לו שזכה לדיעה כזו ואולי יתנוצץ על ידו חרדת ד' על עדת ישראל, ויאמרו לכו ונבקשה מאת מלכי האדמה ובהקדמת תפלה לד' כנחמיי' וזה יהיה להצלחת כל המלכים וכל העמים כי עתה אין שלימות טוב בעולם ואז יהיה כאשר רצה ד' בתחלת הבריאה עכ"ל. ואלו הפלפולין בקיצור : א) במה שכתבתי בתשובתי לרבינו עקיבא אות ה' לישב קו'-התוס' אטו לא ידע ר' יצחק מתני', ור"ל דסמך על מתני' דשבועות דגרס ב"א מכל אלו כו' וע"ז השיב הגאו' מוהר"א הנ"ל דאף מאן דגרס ב"א מכ"א יכול למסבר קדשה לע"ל וכיון שכן קשה על הראב"ד דפסק לא קדשה מה יענה לב' משניות דמייתי בשבועות וע"כ ס"ל כהרר"ח דאף אי לא קדשה הבמות אסורות וא"כ לראב"ד דס"ל כהרר"ח ליכא היתר בזמה"ז. ונהי דלדינא יש לפסוק כרמב"ם וכרוב פוסקים דקדשה לע"ל וממיל' מותר בזמה"ז, מ"מ להראב"ד לא שרי ע"כ מדבריו הארוכים, והשבתי לו, דהא לדעת הרר"ח אכתי לא מיושב קו' א' של תוס' במגילה וכי לא ידע רי"צ מתני' ולפי דרכי א"ש דהא קשה איך נאמר לר' נחמן דב"א מכל אלו תנן הא כתיב וכן תעשו דמזה יליף הש"ס בשבועות דלדורות צריך כל אלו וצ"ל דס"ל להאי תנא לא קדשה לע"ל ואז מוכח מדקדי' עזרא ודאי דכיון דגלי קרא אותם במשיחי גבי כלים ממילא ממועט גם מקום המקדש דלא צריך כל אלו אבל אי הוי ס"ל קדשה לע"ל אז לק' מקרא דוכן תעשו די"ל דזה קאי רק עד שלמה, אבל משלמה ואילך ל"צ כלל וכן סבר ר' יצחק בסוף כשחזר בו ע"י רומיא מאבא שאול, אבל בס"ד הוכיח שפי' ממתני' כדכתיבנא ועוד כתבתי לו דעיקר שיטת הרר"ח הוכיח לו מקושי' תוס' למה חזר בו ולשיט' רמב"ם בלא"ה לק"מ, דהא הני תנאי מיירי רק מקדושי א"י, אבל בקדושת מזבח י"ל, דכ"ע ס"ל קדשה וליכא תנאי, וכיון דליתא לקושי' הרר"ח ממילא נקטינן כפשוטא כדעת רש"י בזבחים קי"ט דבמות מותרות, למ"ד לא קדשה, גם התוס' לא הכריעו כלל אי כרש"י או כהרר"ח. וכמ"ש גם מעכ"ת הנג"י דבשבועות מוכח דלא ס"ל כהרר"ח מדהקשו על ר"נ מהני משניות א"כ זה דלא כהרר"ח ומ"ש אם ראב"ד לא יסבור כהרר"ח מה יאמר להני משניות דפריך מהן לר' יצחק, לא קשיא דכמה תנאי ס"ל ל"ק כמובא בתוס' זבחים ס"א וגם הך דירקבו מוכח מסתם גמרא. ב) עוד כ' הגאון מוהר"א נ"י וז"ל מ"ש מכ"ת שמניעת טומאה ליתא מחמת צבור שפיר כ' והותרו כל ק"צ בלי הבדל ושפיר דחה גם דברי הגאון מפ"ב זצ"ל ויש לעורר בענין זה (כי תמיד עדיף אם אנחנו מעוררים ולא נמתין עד שיצוה אחר ויאמר שלא ידענו מזה) אפשר כיון דליכא מבוא להקריב ביוה"כ, שהרי כה"ג ליכא ובגדי כה"ג ליכא ושמיר לאבנים ליכא וגם אין ידיעה להאבנים וכיון דלא אפשר להקריב ביוה"כ אם רשאין להקריב כל השנה איך נקרא תמידין אם אינם תמיד כו' וכ"ז אינו רק הערה שלא יבואו לפקפק ע"כ מלשונו והשבתי שצדקו דבריו בזה שצריכים לצאת ידי המפקפקים אף שהוא בעצמו אינו מחליטו לאמת, אך לענ"ד אין התחלת פקפוק בזה, דאטו כשלא היו להם כבשים בימי אריסתובלוס זמן מה (כנזכר בש"ס) הפסיקו אח"כ להקריב בשנה זו כשהגיעו כבשים ? וכן בימי היונים כאשר נצחום החשמונאים בחנוכה, הכי לא הקריבו מפני שנחדלו ביוה"כ ובזמן מן הזמנים ? א"ו זה אינו פקפוק כלל