מאמר העבודה כה
(מתני' עדיות פ"ח וש"מ שבועות יד מגילה י' זבחים ק"ז) וז"ל הרמב"ם פ"ו מה' בית הבחירה ה' ט"ו לפיכך מקריבין כל הקרבנות אף על פי שאין שם בית בנוי, ואוכלין קדשי קדשים בכל העזרה אף על פי שהוא חריבה ואינה מוקפת במחיצה ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בירושלים אף על פי שאין שם חומה שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד לבוא עכ"ל, וכתב מרן הכסף משנה בתוך פלפולו עם הראב"ד וזה לשונו שמא בזמן החרבן יותן לנו רשות להקריב עכ"ל, ולדעת ראב"ד שפסק שם כמ"ד דלא קדשה לעתיד לבוא והנכנס שם אינו חייב כרת, ודאי אין מניעה עתה להקריב, שהרי אי אמרת לא קדשה לעתיד ממילא הבמות מותרות ויכולין להקריב בכל מקום כדאמרינן במגילה י' שמעתי שמקריבין בבית חוניו בזמן הזה, וכן בזבחים ק"ז המעלה בחוץ ריש לקיש אומר פטור מפני שלא קדשה לעתיד לבוא, אלמא דשרי אפילו בחוץ מן התורה, כל שכן במזבח הרי לפניך שאין צריך רק מזבח ולא בית המקדש. ועיין רש"י במגילה שם דבבית שני גם כן הקריבו במזבח שנים ועשרים שנה קודם שנגמר הבית. ועל זה השיב רבינו הגדול מוהרע"א זצ"ל הנ"ל*) איך נודע מקום המזבח, אשר הוצרכו נביאי לזה בבית שני, גם שקשו לסמוך על ד' אצבעות שלנו אם בינונית או מצומצמת עכ"ד, והשבתי לו שיש ראיה ברורה מן המדרש שלא כמקדש ראשון מקדש שני, כי במקדש ראשון נתקיים ערו ערו עד היסוד בה, ולא נשאר רושם עד שהוצרכו לנביאים, אך במקדש שני לא כן היה כדאיתא במדרש איכה על פסוק היה צריה לראש וכו' וסליק פילי מערבאה, כי כן גזרו מן השמים דלא יחרב לעולם למה ששכינה במערב עיין שם, הרי ראינו ראיה ברורה שנשארה כותל מערבי בגזירת מן השמים עד היום הזה (וכאשר רבים מעידים שהולכין להתפלל לעומתה ומעתה נוכל לחשוב מקום המזבח כאשר נעשה חשבון צדק הדק היטב ע"פ מס' מדות וכל המקומות בש"ס וברמב"ם מדת ההיכל ואולם ועזרות ותאים ויומדד הכל לצפונה ולדרומה מכותל מערבי נוכל להבחין מקום המזבח ל"ב אמה וכל המדות מבוארים היטב בש"ס וברמב"ם וגם שכל זה מרומז בדברי אדונינו דוד המלך ע"ה כי בראשון אמר ערו ערו וכו' ועל השני יסד משיח ה' בתהלים פ"ד גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרחותה את מזבחך ה' ופירש רש"י בחרבנו קננו בה הצפרים ועל חרבן השני ניבא כי בראשון לא נשאר רושם מהמזבח מדהוצרכו לנביא ואיה אפוא מקום קיני צפורא, וגם שאמר ערו ערו. ומה שנסתפק רבינו על מדות האצבעות הלא קיי"ל דאורך ורוחב אינו מעכב דיעבד כמ"ש הרמב"ם פ"ב מהל' בית הבחירה הלכה י"ז, וא"כ אם עושין מצומצמות יוצאין ידי דיעבד ודאי וידי ספק לכתחילה, וגם הגובה אינו מעכב כדאיתא בש"ס ורמב"ם שם.
ג) מניעה השנית שאנחנו טמאי מתים, כבר נפסקה ההלכה שטומאה הותרא לקרבן צבור ואף שפסק הרמב"ם כמ"ד טומאה דחויה בצבור וצריך לחפש לעשותו בטהרה
*) וכיון אל שאלת גדול הנ"ל בזמנינו זה הגאון מו"ה נתן אדלער אבד"ק לאנדאן כי גם הוא עמד על שאלה זו והשבתיו כמו תשובתי הנ"ל.