ראשון לציון
ואחר כך ברה כחמה, ואחר כך איומה כנדגלות. הרי ארבעה זמנים, כשחר, כלבנה, כחמה, ונדגלות. וראשונה גאולה תתנו לארץ עצמה לנטוע הנשמות והארץ תתן יבולה לישראל, והיא לעומת הקדושה ראשונה של עשר קדושות שמס' כלים פ"א ממטה למעלה היא הראשונה, ויהיה עי"ז קיבוץ מעט, שנית בנין מזבח והקרבת קרבן כאשר נזכה רשיון עפ"י ה' ית"ש אשר יסבב ברצונו וחסדו בלב המושלים, וכדברי ירושלי' ורמב"ן, וע"י העבודה נזכה לנביא כמבואר בספרי שהבאתי לעיל (בד"צ סימן ו') ויהיה עוד קיבוץ גדול ואולי ע"י משיח בן יוסף שיביא אחר זמן קרבן את עשרת השבטים וישלוט אז בלי רשיון המלכיות ואחר כך יבוא גוג כנבואת יחזקאל, שלישית אחר מלחמת גוג שיבוא בן דוד וזה ברה כחמה, רביעית תחית המתים, ואז עין לא ראתה אלהים זולתך סלה,
ב) והנה על ספרי הנ"ל (בד"צ סימן ו') השיב לי הגאון אב"ד דאלטונא נ"י וזה לשונו, מ"ש מעכ"ת מספרי לענ"ד אין ראיה משם שז"ל הספרי לשכנו תדרשו דרוש עפ"י נביא, יכול תמתין עד שיאמר לך נביא ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ואתה מוצא ואחר כך יאמר לך נביא, וכן אתה מוצא בדוד כו' עד ויבא גד החוזה עלה והקם לך מזבח בגורן ארונה עכ"ל הספרי, הרי שלא עשה דוד המזבח עד שאמר לו נביא, רק שלא נמתין לעלות לירושלים עד שיבוא נביא, אלא נעלה ונמתין עד שיבא נביא, וכזה גם דברי רמב"ן, שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו איה דרך בית ה' כו' ובזה הרמב"ן לשיטתו, שחושב במנין המצות ישיבת א"י, אבל גם שם לא הזכיר מהקרבת קרבנות, ואפילו נאמר שרק בפעם הראשון הוצרך הקמת מזבח עפ"י נביא, דיו שאין ראיה לסתור מספרי אבל עכ"פ ראיה וסיוע ליכא לדעת מעכ"ת "ע"כ לשון הגאון נ"י הנ"ל, והשבתי לו שזה בלתי אפשר שהרמב"ן לשיטתו שחושב במנין מצות ישיבה בא"י שהרי דבר זה יליף הרמב"ן בספר המצות מן והורשתם את הארץ וישבתם בה, וכן הוא בספרי, וכ"ה במדרש ילקוט מן וירשת וישבת בה, וכיון דיליף הספרי וכן המדי ורמב"ן מן וישבת בה, לשכנו תדרשו למה לי לענין לעלות ולישב בה, א"ו כוונת ספרי ורמב"ן דלשכנו תדרשו לענין קרבן הוא שנלך מח"ל לשם לצפות על הפשרות קרבן אם יסובב מאתו יתברך הרשיון, ומה שעשה דוד ע"פ נביא כבר הודה הגאון בעצמו שזהו רק בפעם ראשון של מקום המזבח, שלא נודע אז כלל איה מקומו, ואפילו לדעת הגאון מאלטונא הנ"ל שאין הכוונה על הקרבן רק על עליה וישיבה מארץ מרחקים לשם, מ"מ הוצרך להודות שנכוין ישיבת עבודת אדמת קודש, שהרי עליה וישיבה לבד כבר מוכח מן וישבת והורשת כנ"ל ע"כ דרישה אחרת יש בזה והוא להכין השכנה שמה על ידי עשות ארץ החריבה לארץ נטועה ובנויה ביד ישראל, ארץ גפן תאנה ורמון זית שמן ודבש ככתוב בתוה"ק. וכמו הראיות הרבות על מצות נטיעת ארץ, וכהחל גאולת הארץ עצמה, יזרח לנו קרן ישועה קימעא קימעא בב"א, ואפי' לפי מה שסבור הרב מעיקרא, עכ"פ הודה שמצות עליה וישיבה הוא מצוה רבה מן לשכנו תדרשו, ואיך אפשר שיעלו הרבה, אם לא נוציא להם לחם מן הארץ אטו מן פרס שיקבלו מח"ל יהיו הרבה עולים, הן אפי' למעט לא יספיק השלוח כ"ש אם רבים יקיימו לשכנו תדרשו. אלא העיקר לעשות ארץ נושבת.