מאמר ראשון יג
וזבחיהם על מזבחי שיהיה רק מזבח בנוי בראשית הגאולה ולא בית המקדש, ואחר כך ביתי בית תפלת יקרא לכל העמים, אחר כך אמר כדברי רמב"ן הנ"ל מקבץ נדחי ישראל ולא כולו. ואחר כך עוד אקבץ עליו לנקבציו והאחרון הכביד מאד כי יעבור מלכם לפניהם וה' בראשם. אמן כן יהי רצון.
ו) ועתה נביא עוד ראיה מן הספרי המובא בדברי רבינו הגדול הרמב"ן וז"ל בפ' ראה, וטעם לשכנו תדרשו שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית ה' ותאמרו איש אל רעהו לכו ונלכה הר בית ה' אלהי יעקב, ובספרי לשכנו תדרשו דרוש על פי נביא יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה. דרוש ומצא ואחר כך יאמר לך נביא וכן אתה מוצא בדוד וכו' עכ"ל הזהב הרי שהזהיר לבל נמתין עד שיבוא נביא לאמור לנו עלו ודרשו ה' וזבחו לאלהים תודה רק אנחנו נעלה ונדרוש כאשר לאל ידינו ואחר כך יזכינו וישלח לנו נביא, *ונתחייבנו להשתדל בעוז ותעצומות וחיל עד מקום שידינו מגעת, כמו שנאמר זכור ה' לדוד את כל ענותו כו' אם אבוא באוהל ביתי וגו' עד אמצא מקום לה' וגו' וכן אם אנחנו עשינו את שלנו לרצות רגבי חרבות הקדושות ולעשותן נושבות והאדמה לא תשם עוד, אז אם נפעול שמץ מנהו מה טוב ומה נעים חלקינו ואם ח"ו לא נועיל אז רב טוב צפון על טוב לבנו כאמור לדוד הטיבות כי היה עם לבבך וגו' אך נחכה כי חפץ ה' בידנו יצלח וישלח עזרתו מקודש ומה מאוד כל איש מתהלך באהבת ה' יעורר את רוחו הטהורה, אולי יש תקוה לפעול מה בדבר הגדול הזה בדבר ארץ נושבת שהוא אור השחר האמור בזוהר הנ"ל. ולתת עוז לאלהים ושכינת עוזו הלא כל חמדת העולם לאפס ואין יחשב לאיש בר לבב נגד ישועת אלהינו ועמו ישראל ושיבת ציון ב"ב אמן.
גם דוד המע"ה שח בתפלתו ככה בהתרעמו על אורך הגלות אמר שלח אורך ואמתך המה ינחוני יבואוני אל הר קדשך ואל משכנותיך ואבואה אל מזבח אלהים אל אל שמחת גילי וגו', אמר בהחל הישועה אבוא רק אל הר קדשך ואחר כך אל מזבח אלקים לא בית המקדש כולו רק מזבח בנוי, ואחר כך אל אל שמחת גילי, כי גיל אינו שלימות השמחה רק שצופה אל שמחה שלימה וכן סידרו אנשי כנסת הגדולה בתפלת ר"ח, מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חודש נעלה עליו ואחר כך ובעבודת ביה"מ נשמח כולנו רק מזבח נכין אנחנו ובעת בית המקדש נשמחה כולנו נגילה ונשמחה בו.
ז) עוד ראיה גדולה אצינה לפניך לדרכנו דרך הירושלמי, דתנן בעדיות (פ"ח מ"ז) אמר רבי יהושע מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה-למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לקרב את המרוחקין בזרוע כו' ופירש הרע"ב שאין בא לברר ספק המשפחות מי נטמא אלא יניחם והם כשרים כו' עכ"ד ויש מן הפלא על מאמר זה וכי הלכתא למשיחא, ולמה הוצרך הלכה למשה מסיני על דבר שיהיה לעתיד לבוא; הלא בעת
*) ובראשון לציון שיבוא אחר מאמר זה יוצג פלפלת גאה בזה עם הגאון מאלטונא נ"י