Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion · 1862
8scan
of 43

דרישת ציון.

שני נגיע עצמנו אמונה מה הזמן שואל מאת שלומי אמוני בני ישראל ובחתימת מאמרי האחרון נשפוך כל רוחינו מה הזמן שואל מאת רוזני נדיבי עמינו בדבר הגדול הזה וד' י"ש יערה עלינו רוח ממרום סלה.

א) גאולת ישראל אשר אנחנו חוכים לה: אל יחשוב החושב כי פתאום ירד השם י"תש משמים ארץ, לאמר לעמו נחו, או ישלח משיחו כרגע מן השמים לתקוע בשופר גדול על נדחי ישראל ויקבצם ירושלימה ויעשה לה חומת אש ומקדש אל ממרומים ירד, כאשר הבטיח ע"י עבדיו הנביאים, לא כן קורא המשכיל, ודאי כל יעודי הנביאים יתקיימו באחרית הימים, ולא יפול ח"ו דבר ארצה, אך לא במנוסה נלך ולא בחפזון יום ה', כי אם מעט מעט תבא גאולת ישראל, לאט לאט תצמיח קרן ישועה, עד וישראל יעשה חיל וישגה מאוד באחריתו בקיום כל היעודים והבטחות של הנביאים הקדושים, כאשר אברר בע"ה מן הכתובים ומדברי חז"ל וגם המושכל יסכים לה. ומראשית כל אציגה לפניך מאמר הזוהר הקדוש ב"פ וישלח על מקרא ויאמר שלחני כי עלה השחר, ר' יהודה פתח ואמר מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות, האי קרא אוקמוה, אבל מי זאת הנשקפה אילין אינון ישראל, בזמנא דקב"ה יוקים לון ויפיק לון מגלותא כדין יפתח לון פתחא דנהורא דקיק זעיר ולבתר פתחא אחרינא דאיהו רב מיני', עד דקב"ה יפתח לון תרעין עלאין פתיחן לארבע רוחי עלמא כו' לבר נש דאתיהב בחשוכא ודיורי' הוה בחשוכא תדיר, כד יבעון לאנהרא לי' בעיין לאתפתחא לי' נהורא זעירא כעינא דמחטא, ולבתר רב מינא כו' כך אינון ישראל, כד"א מעט מעט אגרשנו כו' אבל ישראל נהורא דילהון זעיר זעיר עד דיתתקפון וינהור להון הקב"ה לעלמין וכלהו שאלו ואמרו מי זאת הנשקפה כמו שחר איהו קדרותא דצפרא ודא איהו נהורא דקיק ולבתר יפה כלבנה, בגין דסיהרא נהורא דילי' יתיר משחר ולבתר ברה כחמה בגין דנהורא תקיף ונהיר יתיר ולבתר איומה כנדגלות תקיפא בנהורא תקיף כדקא יאות, ה"נ בעוד דאתחשך יממא ואתכסיא נהורא ואתי צפרא יתגלי בקדמיתא זעיר זעיר עד דיתרבו נהורא כדקא יאות, דהא כיון דקב"ה יתער לאנהרא לה לכנסת ישראל יתגלי בקדמיתא כמו שחר דאיהו אוכמא ולבתר יפה כלבנה ולבתר ברה כחמה ולבתר איומה כנדגלות עכ"ל הזוהר בדברי חן ואמת. — מלבד שהודיענו התנא האלהי שהגאולה לא כנהר שוטף יגיע אלינו, רק בקול דממה דקה מעט מעט יצמיח אור נוגה קרן ישענו, אף גם זאת יאיר עינינו באמרו דיתתקפון תחלה ואח"כ ינהיר לון קב"ה להורות לנו שמתחלה יצרך אתערותא מלתתא דיתתקפון מלשון התפעל, משמעו נתקיף למיעבד עובדא בכל עת, ואז ינהר קב"ה לעלמין, וכן דייק בלשונו לעיל באמרו כדין יפתח לון פתחא דנהורא דקיק זעיר כו' עד דקב"ה יפתח לון תרעין עילאין, הרי דמתחלה לא הזכיר שהקב"ה יפתח רק סתם יפתח לון, ואח"כ כאשר יפתח ע"י המעשות אנשי שם אז הקב"ה ינהיר לון תרעין עילאין.

והרב החכם מו"ה שלמה פלעסנר העירני כתנא דמסייע על דברי ירושלמי פ"ק דברכות דף. ב' א"ל ר"ח רבה ור"ש ב"ר הוו מהלכין בהדה בקעת ארבל בקריצתא (פי' בעלות השחר) וראו אילת השחר שבקע אורה. א"ל ר"ח רבה לר"ש, כך היא גאולתן של ישראל בתחלה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת, ומה טעמא כי אשב בחושך ד' אור לי וכך בתחלה ומרדכי יושב בשער המלך, ואח"כ ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואח"כ ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח"כ ליהודי' היתה אורה עכ"ל. הרי זה ממש כדברי הזוהר הנ"ל. וכן מצאתי במדרש רבה שיר השירים על מקרא מי זאת הנשקפה כמו שחר כו' כך תהי' גאולתן של ישראל מופלגת, בתחלה היא באה קימעא קימעא כו' עיין שם וכן בעת האיר השחר לבני ישראל אשר מהם יושבים בשער המלך לחשובה במלכות, ויוכל המשכיל להבחין, כי מעט