ג דרישת ציון
ר' שבכ"הג • הגאון החסיד מו"ה עקיבא איגר זצ"ל והסכים עמי גם חתנו הגאון החסיד מ' הר"מ סופר זצ"ל, כאשר יבוא הכל בהעתק בחבור זה במאמר קדישין.
בטרם החילי לזמרה את זמרת אדונינו דוד המע"ה אשר אמר בשירי עוז לאמור: מי יעלה בהר ד' מי יגביה עוף דרך הקודש בהר מרומים ישכון מי יקום במקום קדשו אשר ידרוש מקום הקודש כמטמונים, אבניה ירצה עפרה יחונן, מי הוא זה? נקי כפים ובר לבב אשר כפיו נשואות השמים, מהבלי עולם ינקה למו, לבבו יטהר חלאת זוהמת הכוסף לא יכסוף, למצות ד' ברה יטב רוחו אשר לא נשא לשוא נפשו להבלי שוא ולטוב המדומה נפשו לא ישא, ולא נשבע למרמה לא יכרות ברית לעושי רמי' וכופר בריתו את חבלי מות כי אם לחיי עד נפשו תשתוחח להר הקודש יפלס נתיב, הוא ישא ברכה מאת ד' יעלה מעלה גבוה ונשא מאוד מברכת ד' יבורך, וצדקה מאלהי ישעו, כי צדקה תחשב לו מאלהי ישעו, אשר אליו שעה ולא לתאות עולם, כי אם אל הר הקודש ישעה, אשר עיני ד' אלקיו בה מראשית השנה עד אחריתה, מי הוא זה הבר לבב זה דור דורשיו, זה דור האחרון דורש את ציון בכל לב, והמה מבקשי פניך לאור באור פני מלך חיים בהר ד', על פניו ירחף רוח אלקים לעשות מסלה לאלקיו, ועל דור כזה קרא ברוח קדשו דור דורשיו אשר בכל לב ידרשוהו, לא במחשבה לבד ולא בפה שפתים יאמר די לדרישתו רק בפיך ובלבבך לעשותו, ובפועל כפיו יוציא מחשבתו אל הפועל, פעמיו יכון רגליו ירוצון בנקי כפים ידיו תעשינה תושי'. שאו שערים ראשיכם זה השער לד' אשר צדיקים יבואו בו, אם מראשית הנשאו פתחי עולם שינשאו ע"י עוררת פעולת בני עולם, אשר לפתח, רוח קדשם רובץ, וע"י התעוררות מלתתא יבוא התעוררות מלעילא גבוה ונשא מאוד, ויבא מלך הכבוד כי בהחל רוח אנוש להשמיע כפעמון קולו, ורוחו אליו ישוב, ובידיו יעשה חיל, אז יודע בכל העמים מי זה מלך הכבוד. אשר לו יאתה למסור נפשו ורוחו, ד' צבאות הוא ברחמים יחיל • ויופיע בכבודו, ואחרי דור דורשיו אשר אליו ירוצו יבוא מלך הכבוד • ממרומים יופיע כעוזו וגבור ד' גבור מלחמה כי אז יתראה בקודש כגבור, ואז שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם אתם השערים ופתחי עולם שאו*) עתה בעצמיכם למעלה ראש, כי לא עוד מאחרים תנשאו כי כבר השימו ניב לעורר רוח עליון, ועתה עין בעין יראו גבורת ד', ע"כ עתה שאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד אשר בכל קצוי ארץ ישימו לו הכבוד הוא מלך הכבוד סלה.
אם נחפשה ונחקורה, אם עתה עת לחננה, לדרישת ציון בכל לב ובנקי כפים בפועל עד מקום אשר ידינו מגעת, הנני לעורר רוח גדולי רוזני ארץ נדיבי ישראל, את המעשה אשר יעשה למסלת הקודש, מאספו ראשי עם, שרי ישראל, אדירי יעקב, אנשי שם, לכונן וליסד חברת ארץ נושבת או חברת ישוב א"י בהקדם לזה איזה מאמרים קטנים, מתוכם נלמוד עולם פעולתנו בזה, המאמר הא' לברר מהות הגאולה העתידה, איך הלב יחיל ובאיזה אופן נקוה ונצפה, מה ראשיתה ואיך אחריתה, ויבורר זה עפ"י ראיות ברורות וגם מדרך המושכל. מאמר הב' מעלת ארץ ישראל והמצוה העצומה לסבב עבודת אדמת קודש אשר פרי' תתן והארץ המובטחת תתן יבולה, ומפעיל נחלת שדה וכרם בארץ הטובה שהנחיל לאבותינו להוציא זרע לברכה, הרי ישראל ענפיהם יתנו ופרים ישאו לעם קדוש. מאמר הג' אם יקרה מקרה טהור בזמן מה שיהיה לנו רשות ממושלי עמים לעשות בהר הבית כרצוננו, אם יהיה היתר מדינא דגמרא להקריב קרבן ולהעלות לרצון על מזבח ד' בטרם יבוא משיח צדקינו, ובסוף מאמר
*) ולזה אמר בפעם ראשון הנשאו ובשני שאו, כי הנשאו לשון נפעל שינשאו תחלה מב"ני בפעולתם ואח"כ שאו כי יופיע ית' לאחר שאו.
שני