Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion · 1862
41scan
of 43

דברי לוריא ב

בקשו ענוה אולי יש תקוה, וכבר אמר הנביא בצדקה תכונני וגו', ואל תירא מפני הערביים, כי מי את ותראי מאנוש ימות וגו' ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק וגו' חמת המציק,- והי' מלכים אומניך שישלחו אנשי מלחמתם לעזרתנו אם יהי עוזר לזה, והלא כתיב ביהודה ידיו רב לו ועזר מצריו תהי', בהתאסף אנשי הקאלאניא, כאז בימי שלמה בן דוד וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד. ואם יבא לקראתנו איש חסיד ויאמר למה אנשי החברא תפריעו את העם ממעשיו, תבטלו אנשי ארץ ישראל ע"י מלאכת עבודת קרקע מללמוד תורה והתפלל כל היום ? נשיב לו זיל קרי בי רב הוא יפה ת"ח עם דרך ארץ וגו' וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון ואם אין קמח אין תורה ורבי יהושע אמר שונה אדם שתי הלכות בשחרית ושתי הלכות בערבית ועוסק במלאכתו כל היום (בזמן זריעה וקצירה ודומהו) מעלין עליו כאלו קיים את כל התורה כולה וקיים והגית בו יומם ולילה וכו' כדאי' במדרש תנחומא פ' בשלח ועל הפסוק אשרי כל ירא ד' יגיע כפיך כי תאכל אמרי חז"ל כל הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים ואמרו גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה ואמרו פשוט נבילה בשוק ואל תצטרך לבריות, ואם כן לא טוב אתה עושה לשאול שאנשי א"י כולם יעסקו רק בתורה ותפלה ויצטרכו לבריות וימותו ח"ו ברעב אלא תן לעם ויאכלו, אך דע לך שגמילות חסדים יותר מן הצדקה על כן נחזיק בידיהם ונתן להם נחלת שדה וכרם כדי שיפרנסו בעלי זרוע וכח שבהם את עצמם ואת אחיהם תושבי כה היושבים בירושלים כי כן דבר חברת יישוב א"י לתת כמו מעשר לעניים כאשר תראה מתקנות החברא אשר עקרם נדפס ונשלח להרבה עיירות בכל מדינת אשכנז. ואלה הם: א) חברת ישוב ארץ ישראל רוצה ליסד ולגדל בעזרת הש"י בשלום קאלאניע גדולה של אכרים וכורמים בארץ הקדושה. ב) אנשי הקאלאניע יתנו חלק העשירי מתבואת הקרקע לעניים ולומדי תורה בא"י. ג) לתת לכסף מוצא לקנות שדה וכרם ולהיות לעזרה אל האכרים יקרים ועניים יבוקש נדבות לב אחב"י הישרים בלבותם אוהבי צדקה וחסד לשלוח אל בני החברא כפי מסת ידו מן הברכה אשר ברכו ה' ויוסיף לו י"ת ברכתו בזכות זה. ד) בכל שנה ושנה יתנו בני החברא חשבון מן הכנסה והוצאה לעיני הרואים תוך בכורי העתים (צייט- שריפטען) ובפרט לפני בני החברא הנאספים יחד ליום מועד לישא וליתן במועצות ודעת אשר כ"א השייך להחברא ישמיע דעתו ועצתו בדבר זה: ה) השייך לבני החברא הוא א) מי שנותן מתנה למגמה זו לפחות עשרה ר"ט ב) או מי שנותן בכל שנה


שאמרי' בגמ' הפי' נפלה ולא תוסיף לפול רק קום בתולת ישראל (ברכות ד') ולפי' אם הזוהר חולק על הש"ס אזלי' בתר הש"ס ועוד שאין כאן סתירה כלל אדרבה מוכח מזוה"ק גופא דאינו חולק על הש"ס שהרי שם כ"פ ויקרא דף ו' שאמר ר' יהודה דא קשה מכולה דכתיב נפלה וגו' והוא דקאמרי כולה חבריה במלה דא שפיר אבל אי פרשתא דא בדרך נחמה שפיר כו' ואתינן לגבי דר' שמעון אמינא לי' כו' ואמר לו ולא סגי לך מה דאמרו כולה חבריא אמינא לא כו' אמר כל מה דאמרי חבריא שפיר ויאות אבל עד אתא למלכא הדי שר' שמעון עצמו אמר שכל מה שאמרי חבריא בנחמה על מקרא זה יאות ושפיר רק אחר גם פירושו ואיך יאמר ששניהם אמת אם יש סתירה בהם, אלא ברור כמו שאמרנו בחבור זה מאמר ל' סוף חלק א' בשם המדרש וספרי זוטא ששני ישועות תהיינה, האחת לימות המשיח שיהי' ישוב א"י במקצת וקנין ככתוב ביחזקאל, והשני לאחר מלחמת גוג הראשון בקרא בסיום קץ השלישי והשני קץ הרביעי אשר גם מדניאל נחתם, ועל קץ הרביעי אמר הזוה"ק שהקב"ה ביכלתו יוקים לן אבל קץ השלישי ועליו נאמר עוד מעט כמו שטעה ר"ע שהוא בן כוזיבא, וזה יהי' באמת עפ"י המלכיות והשתדלות ישראל שיתאחזו בנחלות אבותינו ויתגדלו מעט מעט כדברי הזוה"ק שהבאתי בראשית חבורי זה, ומזה מיידי הש"ס ודברי חבריא שהסכים הזוהר לומר יאות ושפיר אבל קימה הגמורה היותנו עליון על כל גויי הארץ ומלאה הארץ דיעה וזה איירי הזוהר שיהי' ע"י הקב"ה ביכלתו ג"כ ועוד דלפי' שבימי ר' יהושע רצו ג"כ לבנות ביהמ"ק עפ"י המלכיות והי' רשב"י לו תלמידו של ר' יהושע ולא ערער בדבר שיטתינו עד שה"ש יוקים לן פ"ו כדאמרן.