ט מאמר ארץ נושבת
מלכים על כסאו, אמרו לא שמענו, אמרתי להם שכרו היה מפני שייסד עיר גדולה בארץ ישראל כירושלים, ושהיתה בדעתו כשם שירושלים היא למלכי יהודה כך יהיה שומרון למלכי ישראל, שנאמר ויקן עמרי את ההר שומרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא שם העיר כו' לפיכך ישבו לו שלשה מלכים ומאתים ול"ב מלכים עבדו אותו עכ"ל, ואם השר צבא עמרי אשר רק לכבודו עשה שיהיה העיר לו ולמלכי ישראל כירושלים ליהודה, עכ"ז הי' שכרו רב מאוד, אף כי מי שפועל עתה לשם שמים בעבור ישראל עם סגולתו להושיב ערים נהרסות כי שכרו עד אין קץ וחקר, עין לא ראתה אלקים זולתך, ומזה תצמיח ישועה מעט מעט עד תכלית קץ הפלאות כאמור : וכ"כ בס' שבילי אמונה נתיב עשירי פ"ח בשם המדרש, כי יתקבצו הרבה מישראל תופסי תורה וחסידים לבוא בארץ ישראל ולהתיישב בירושלים, והכשר חיבת הקודש מארבע פנות העולם, אחד מעיר ושנים ממשפחה בהר הקודש וכאשר יתיישבו שם וירבו להתפלל בהר הקודש ובירושלים ישמע הבורא ויקרב קץ הגאולה עכ"ד. וכן ראי' ממה שהתירו חז"ל שבות להעלות בערכאות בשבת בשביל ישוב א"י וכן בב"מ דף ק' גבי שטף נהר ובחו"מ סימן קס"ג עיי"ש ובסמ"ע שעשו הפקר ב"ד הפקר בשביל להרבות נטוע זתים בא"י ע"ש.
ה) ועתה למה אנו מחשים, עד מתי לא נרחם את ירושלים, עד מתי לא נחונן אבניה ועפרה לא נרצה, עד מתי לא נכסוף לבית חיינו שבשמים, ועד מתי לא נעשה גם אנחנו לביתנו, עד הנה נאהוב זרים נחבק אדמת נכר, ונחשוב כי בכוסף הלב לבד נעוף ההרה הר הקודש ונחשב לנו לצדקה? לא כן אחי, כי אם בפיך ובלבבך לעשותו הכל לפי רוב המעשה וכמו שאמר הכוזרי שהבאתי שהאדם נחשב כאשר איננו מביא אל המעשה הטוב שעולה בלבו, כי המחשבה בלי מעשה כנשמה בלי גוף אשר במתים חפשי בהשמים חסדה ולא איש חי רב פעלים יקרא, כי לא כל יורדי דומה אשר ידומו מפעולת המעשה יהללו יה, אך אנחנו נברך יה אם נתחזק בפועל כפינו, אם נגביה עוף אל אדמת קודש לנטוע ולבנות ולייסד ולהצמיח פרי קודש וקודש הלולים ל"ד, ועינינו תחזינה משרים, כי צמחה יברך ויריק לנו ברכה עד בלי די ונתפאר ונשתבח בשבח ארץ הקדושה, ועי"ז מעט מעט תסובב גאולת ישראל, בהתאסף ראשי עם קודש ונחפש כמטמונים את חרבותיה, ודרכי ציון האבלות נעשה כגן רטוב, וחפץ ד' בידינו יצליח וישים מדברה כעדן וערבתה כגן ד', ברוך ד' לעולם, וע"ז אמר ישעי' ס"ו ואנוכי מעשיהם ומחשבותיהם באה וגו', ירצה כי לא על מחשבה לבד יחי' האדם רק אנוכי מעשיהם באה עם מחשבותיהם, כי בוא יבוא ושכרו אתו ופעולתו של האדם בפועל לפניו אמן. וכי תאמר למה מימות החרבן עד עתה פועל ידינו יד כהה, ידינו אסורות, ועתה אתה אומר התר פשט ידך לפעולת בני אדם לעורר למטה אתערותא לעילא, ע"ז אשיב אמרי לך, כי מעת החרבן עד היום הזה לא הי' לנו שרי וחורי ארץ בישראל כמו בדור הזה, ולא היינו נשואי ראש כלל, כי כולנו כלימה כסתה פנינו לעג וקלס היינו, ומי ידרוך בנפשו עוז להרים ראש אך בדור נבון הלזה אשר ברוב עולם חופשה ניתן לנו ויש בישראל שרים רבים ונכבדים מופלי ארץ*). על כן בואו ונתחזקה בעד עמינו ובעד ארצנו ונייסד חברת ארץ נושבת, אשר בה יתחברו רעים אהובים זה יאמר ל"ד אני ויקנה כברת ארץ, וזה יתן ידו ל"ד אלקינו להרים תרומת צדקה איש כפי נדבת לבו ורוחו הטהורה ולפי הברכה אשר ברכו ד' ברב עושר, ויטע כרמיה ויעשו פרי לצדקה, ויחזיקו יד
*) וזה המעט סדקית אשר רמוז בזוהר שהבאנו לעיל בתחלת חבור זה על כי אילת השחר כי מעט מעט תבריק כברק הסכון כעמוד השחר, והוא אשר נתן לנו חפשי ושרים גדולים אלוף בינ"ה.
אחינו 3