- 49 - לפיינונות, אין אני מאמין שמי שהוא, מלבד מכירי המפלגה יהלכו על כך. זהו ובזה יהיה תמיד קצו של אידיאולוגי. כן, בדגש מסויים. כי האיידיאל הראשון – המקורי – אינו "יפה" למדי, שים טורח לנסחו ולשפתו כפוף, באלפנס של סאיפה אחרת – הרי הכירו כי יתר המצדקים הן בהכרה גדולה ורחבה, יפות יותר וקדומות יותר, ואז מתחילים להתנצל, לבקש סליחות, להדגיש את האלמנטים הספלים, "המופיפים" מהשקפה המילט המעורבת – עד שמגיעים לידי החלטה ודוקא החלק הישר ונעל ההגיוון סבובר צריך להיות התאסון לחברון על כך/ שאם האידיאל הפני הוא יפה יותר וגדול הרי י הם להתקשר במצדדל ללא כל תנאים, כי שני אידיאלים הם הלא אבסורדי. ואמנם נכון הדבר: שני אידיאלים אבסורד הם, כשם ששני אלים, כשם ששני מזבחות בכוחם אחד – לא יתכנו. אין ברצוננו להשליב את מי שהוא אלא נשמה. אשר ים ביכולתה לבלוע שני אידיאלים ולהשאר שכבת רצון בכך – היא נשמה מנוחה. נסמה שלמה יכולה להיות אך ורק מונוליטית. הסס – אידיאל אין לו כלל מספר רבים, לב בריא, אסי האידיאל חיי בו – אין בו מקום לשני, אס הציונות היא אידיאל, הרי לא נשאר בה מקום לעור דבר מה עקשאי; למאיסה בקלה, זרועות סנוג ואיזנו יכלו לכדות אתה סופחות, או "קומפלט", או איזו י'קומבנציה' מהיא. האידיאל כולל כל מה שמוגן לו, עד כמה שיתר הדברים יהיו "שווצרים רניפים" והן גם שאין לו כל סענה סהמוצא סכלללי אינו יפה וקדוש. אולי המצדדלימז הוא כמעת עמיחוח הצדק /אני בשלפעמי איני מאמין בכך/, אולם יהי כן/אין.זה נוגע לענין? בסהה שנהלנו בתוך הנהגר שפנו את מלחמתנו נגד ההתבוללות, לא פקפקנו אף לרגע שהדברים האלמנטים של עמים אחרים, שהתמזלו רבה לצאת אוהס הם שהורים ודפים, אולי לא פחות ואולי אפילו יותר נשסלים מאלה שלנו, ובכל זאת דרשנו ממנו: החרחן מלבעוד לכל דרופי, מחוץ לאותו ייחוד שיהודי הוא. ואם הדבר עולה לך בקושי, כח אוהב אתה כשות את היופי הדר – הרי דוקא אז יבול אחה להראות אם נשמתך שלמה או נחוחה היא. כי לנשמה שלמה הבעלות היא לא.
Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
49printed page
scan 55 of 155
scan 55 of 155