Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
24printed page
scan 30 of 155

-24- סיפוינו להקמת "הבית הלאומי היהודי", בכלל זה עליה היהודים בתנאים מתאימים, ואפילו "התישבות בכופה על קרקעות מסוימים ובחלקי-מעובדים" - ממשלה זו לא דאגה לא אז, לא אחר כך, ולא עכשו, לערוך איזה תכניות התישבות שהיא, בשנת 1930, כנספחה לארץ-ישראל המותה הרשמי, סיר ג'ון הופ סימפסון, הוא גרם מן הממשלה להודיע לו על כמות הקרקע, הראויה לעיבוד בארץ בכללה. בתוספה לכך הוא קבל שתי ידיעות נפרדות, אחת ממחלקת הקרקעות, והשניה מהנהלת הקדאסטר /מחלקת הסדור הקרקעי/: בתשובה אחת דובר על "8 מיליונים דונם", כספנה – על "12 מיליונים דונם", בסך הכל "נמצא בארץ-ישראל, כפי המסור", 26 מיליונים דונם 1/3 דונם – חלק העשירי של הקדאסטר. הידיעות הרשמיות הובררו ע"י נתושים בעלמא. הפרש מגיע ל-50 אחוז; וכל זה – 12 שנים לאחר שעברה הארץ מידי הטורקים הנחשלים לידי ממשלת-המנדט הנאורה! ובכן נאמר המצב עד היום. אותו סימפסון מודה בדו"ח שלו, כיצד הוא "בחין" את התעודות על אי-פוריותם של שני שלישי שטחי הקרקע הארץ-ישראלי. הוא שלח צלם באוירון, והלה צילם מן השמים את אדמת-הקדש, והפקידים הארצישראלים / מאותן שתי מחלקות הממשלה / היו מחליטים עפ"י הצילומים, אם טובה היא האדמה, או רעה. וכל זה מסתמכים כאופן רשמי כל המספרים והמסקנות של הסקר המדעי הזה. רשלנות זו קבעה את כל מהלך פרוייקטה הקרקעית של ממשלת ארץ-ישראל. בשנים הראשונות ניתן ליהודים לערוך "התישבות בכופה" ע"י קנין קרקעות מן האפנדים, בעלי האחוזות הגדולות, יחד עם זה עלו המחירים בפעם אחת לגובה בלתי-נשמע: עוד בשנת 1921 שילמו כבר על עמק יזרעאל, הנמכר ביום והמזרוע במשך דורות, פי חמש ואפילו פי עשר מכפי המחיר / לפי המספרים של מחלקת השיכות האמריקאית / של אדמת עידית תרבותית, המעובדת בהשקאה, במדינות הארצישראליות בצורה באופן נהפך נאלצו היהודים לשלם לפצויים, למוכרים, שהיו