- 136 - הכרזת החיים. והנה גם אדם סלפנינר, סברגרים כאלה מצא בנפש כח לא רק להתחבר על הסחד, כי אם גם על האדישלות, לא הרכין ואת כל הסכם כל כן-מלך קיים. לעשות נקמה בגרזייס - חסובה התחבנית ולא מה שאוסר, אי-אשר השוגה המיתה כיודפי, גם זה לא נשכח, יש גרופם-יושם מן הכללי, יש פרק בחייו הניסח הניצח, סחר ומרתמים בארן, בין הששלות הרבות פלכות מנהיגו בייתר ים גם אלידפנה באתר; עוד פעם ואחר בגאלת בייתר, לא הבינו אומנו והנה גם ישראל יתרחס אלינו כאל בניו ויתן להתינותו מסחריו. זה יופיע כאשר תחדל בית"ר מלהיות בייתר. מהי בית"ר? אולי אותו הדבר שעוד איננו, כאשר לא היתה הרוח הצבאית, הבית"ר דגלה בשמה, כעת אולי נחוץ דבר אחר, איננו יודע אם הבית"ר חובה לקדש את פרי החנוך שלה. ובפרק זה שגם בו ההיינה שעוה פסין נשגב והתרוממות הרוח, פניו וגרודות כמה פעמים סרי יום כינוס, תעמדו בשאלו ודגולה לפני נסיון לוהר על הסכם. הדר. מי חושב עליון ברגע זה? אל תותר. העקרון הזה סביב הבית"ר הוא כן-מלך וקיים בסופו זה אולי כל התורה הכית"רית, קצרו של תורת פ"רנסקי, הרצל ואחד- העם, כל דבר טוב ספר מסודר וסכוח בכתבי הקדש, כל אלה אולי כלולים בספלה "ביתר"רות, אחת מלך זכו-מלך. יבוא מה סיפרא - אולם את זאת אל תשכח, אל תחיה אדם פפוס, אל תכעס לדעת הקהל, זאת להתקיר את היהודז', מה שמחתהם בכולם היהודזי כולו לא נתון לחקכון. הלשון בא"ו היא לא עברית, אבל תיצור אותה. אם לא אתה, אז נכנ, החלון ישים לצוארו והעולם ילמד מה זה יהודי.
Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
136printed page
scan 139 of 155
scan 139 of 155