Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
138scan
of 155

.4

תור הנאום על כן-יונת

ולקח שני לסדרו: אחד מידידי ספר לי על שיחה שהיתה לו עם הסרג'נט האנגלי, עז-ראיה ללילה ההוא. הוא שאל את החיילי: מה הפליא את לבכם במאורע? הלא אתם רגילים לראות כזה. אומרים הלא שרב הבחורים הערבים שנדרכו מתוך כמו כגבורים, והוא ענה: כן, ראיתי אנשים הולכים לחלייה בראש זקוף ובכל זאת אצל כל לילה האחרון, כשנהפכה תקופת, הגזיתו את השכם. מה איכפת אם אשב או ככה? הן הסוף הגיעו. מה מתפלאני היה שאדם, יחיד וחפש מה להגיד, לאן יפנה ובשפע בבקר ניקה את סכין, וסאל באיזה מבד ירסו לו ללכת. פרולוגיה כזו לא ראינו. אדם – קלא לתר על האריסטוקרטיות. המלך דוד נעצר באור ובחסר ספר את הכתר. זהו הלקח. ההבדל בין א.י.ח. לחיח. - זהו הסכם, בין בין תרבות לפרק – סכם, כל דבר גדול בעולם – סכם, צד ומטקס מחקריים בעולם הודות לדינו סכם מאוסף, יען פרוח הויזר את הילטה ומוסר את רשות הדרכה לקינוור, לפניגור, וקודם גבינת הגדרה מואלת את העיר לסדרו, דורשים מפנו שבועה ואם שכחו את הקטע בסכסום יס הרהור ופסק הדין נונב קדון. דירוגים יררעום, חוקי הבחורה, חוספ האזנה – הכל סכם. ואם לא נסמרו – אזי כסטרינה מתקרתח הסקלה הבחירה, אם כי אין אף אחד אחד מהילטה מסמם בהחליטה לא יבחרנו. אם אין סכם – אין הפס, אילו החשוב הזה גורא בינינו הקחל העברי והחברה לדבר עם סורה כשניה זו ולילכה באופן זה ולא אחר. במשחק זה לא קשה, בחיים – זה קשה. אני מצטער מאד, כשחברינו נפגשים במציאות חסרת של החיים היום-יומיים, ומחליטים להזנות את הסכם. ם. יום צינגונות רק-לוקס יום ציונות פרק של פלוגות הגיוס בראס-מנה: והכחל. כתנאי חפרק מרכזיים ראסי מלך החאינם בונים את התנהגותן כל האדם לפי