Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
116printed page
scan 121 of 155
  • 116 - אינו קיר הברזל אלא מיתוס, נוספות הם בעובר יגו וגו. רק תעמולה, כי אם תפנה קדומה – להוקיע את הסליחה הריקה ולהוכיח הון על אכסוך־ דיווחה והן על אי־כנות. אין זאת אלא מעם ערביי ארץ ישראל לא יתכן כל הסכם, לא יתכן רק הסכם הממונינו הטוב. ובעד כל דברים מוחקים ובעד כל הכנסות השונות, דווקא משלם שאינם כנויות, אלא עם ברירה. עם מי חולק להבחינה בשאלות רום השפעה מלאה רק אדם, אם אז נחלתם השקטם של החוגים הקטנונים יותר עם מסיפתם: "הלא" בשום אופן לא!" וההשפעה עוברת לחומצה והחוגים הם החוגים האלה יבואו אלינו, כתכנה למשא ומתן וההנחות הריווחות. ולא אז יתחילו לסדר אתנו בנחת על ענינים מסוימים, כערבות נגד גורם הערבים, כשלון זכויות אזרחיות ולאומיות; ואני מאמין ומקווה, שאז באמת ניתן להם ההתחייבויות כאלו, אמר יבשיפוט רצון, ושני העמים יוכלו לחיות בשלום כשכנים אדיבים. אולם הדרך היחידה להסכם כזה היא קיר ברזל, ז.א. סילסול בזה בארץ ישראל, אשר לא יתפרק מתחת איזה שהוא לחץ ערבי. בקיצור: הדרך היחידה להשיג הסכם בקרב הוא היתוך המעשי על כל הנסיונות לקראת הסכם ביום.
  1. המוסר של "קיר הברזל" הוא בלתי מוסרי, אומר אני: לא נכון. אחת מסיבות אלהו או שהעוונות טובה במובן המוסרי, אל נדעה בסובך זה. שאלה זו אנחנו השמטנו לשמור עוד בטרם ההגנות וציונות, אליבא דאמת, מנהיגנו כבד למעננו, ורבנו. כאופן חיובי, ז.א. הכרחן, שהציונות היתה טבועה בתכונה-המוסרית, דבר נכלל ונוולף. ואם צודק - הרי את הצדק מוכרחים להשיג, מספיק בהסכמתו או בסרובו של מי־ שהוא. ואם יוסף או שלפן או איינואן או איתמר רגילים להשתמש בדעתם, כי אין זה נוח להם; יש לא לתת להם להסתפק עם השתמש באונס, צריך לשלוח לבלתי-אפשרי "עמי שם כאונס-שלטוננו". ועם הגנה עצמית, זהו מוסרי בכל חברה.