Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
90scan
of 139

תוספות למאמר קדישין

ע"ד בעל כפתור ופרח ובעהמ"ח כפית תמרים לאפשרות הקרבת בוחח"ז*) ובת' מהר"ץ מביא שם ראיות נכוחות שגם אחר חרבן הבית הקריבו קרבנות ק"פ וקיני זכין וילדות ועלו לרגל, וכ"כ התשבץ במאמר הגדה שנקרא יבין שמיעה וכ"כ בת' מהר"ץ דר"ג דיבנה הקריב ק"פ אחר החרבן, בראיות וחדא מהם מפסחים (עד) שאמר ר"ג לטבי עבדו צלה עלי הפסח, וידוע דר"ג אדונו של טבי חיה בחרבן ביתר שהיה נ"ב שנה אחר חרבן הבית, ויתר הראיות ע"ש, ובשו"ת שם (סימן כ') הביא גם ראיה מן סופרי העמים כי הקיסר יוסטיניאן גזר שלא ישחטו את הפסח בי"ד ניסן והעובר יקנום בקנס עצום, וזה היה בערך חמש מאות שנה אחר החורבן וסיים שם בעיקר דברי ר"ח כהן מפאריז שרצה להקריב וז"ל וכן רצון הגאון רבינו עקיבע איגר שגלה דעתו לבקש משרי ירושלים שיתנו רשות להקריב על מקום המזבח נכונה עכ"ל, ואין עוד צריך לפנים לדרכינו בקודש אם נזכה לדור אשר יעורר השי"ת לב מלכים ושרים לתת רשיון להקריב בטהרה בימינו אמן :

בדפוס הראשון הצבתי באחרונה, דברי הדורש אדמת קדש לכוננה החכם ר' לוריא בפפד"א, אשר אז הניח אבן הראשה לראש פנה לחברה זו ואמנם בעת ע"י דברי ריבות בעירו, נפרד מכלל החברה ועוד יסודו אוחזת בה, ע"כ אציגה נא תמצית אמריו, וזה לשונו שם :

אנכי בוטח על זכות אבות יסדתי בעיר פפד"א חברת ישוב ארץ ישראל טרם ידעו מחכמת הגאון בעהמ"ח ספר דרישת ציון, ושמחתי לראות מספרו שהוא מסכים בכל לבו לחברותנו, ושלשת גדולי הדור מסכימים לדבריו, לכן אראך מה מאוד מכוונים דברי המחבר לדברי אנשי כנה"ג בתפלת ר"ה. ובכן תן כבוד לעמך (בתחלה זכיות השווי בין העמים) תהלה ליראיך (ויוקירו איש אמונים) ותקוה לדורשיך (לדורשי שילום ציון) ואח"כ שמחה לארצך (לשום מדברה כעדן וערבתה כגן ד') וששון לעירך (לומדי תורה יאכלו וישבעו) ואח"כ גאולה שלמה ב"ב, וכן אמר ר' שמואל בר נחמיה מסורת הגדה הוא שאין ירושלים נבנית עד שיסכנסו הגליות. ואם יטעון הטוען מדברי זוה"ק פרשת ויקרא על מקרא נפלה ולא תוסיף קום. התשובה ע"ז תמצא בספר דורש זמנינו במה שאמר הזוהר ולא אוסיף להקימה והקשה בספר הנ"ל הלא יתנגדו


*) ומביא שם קו' הגאון ט"א על רמב"ם דפסק בר' יוחנן השוחט ומעלה בחוץ חייב הואיל וראוי לבנות מזבח ופסק נמי פ"א מה' איסורי מזבח דמטיל מום בקדשים אינו לוקה משום דליכא מזבח ואמאי נימא הואיל וראוי לבנות ע"ש שהאריך בדברים נכונים, ולי נראה דל"ק כלל על רמב"ם דהא קי"ל בפסחים (ס"ב) וכן ביומא (ס"ב) דכל שמחוסר מעשה לא אמרינן הואיל, וא"כ א"ש דמטיל מום אינו לוקה דהא במחוסר מעשה לבנות מזבח לא אמרינן הואיל. ובהך דמעלה בחוץ י"ל בתירוץ התוספות ביומא (ס"ב) דמיירי שבנה מזבח במקומו והעלה בחוץ, ומ"מ הוכיח מהר"ץ שפיר דאפשר לבנית, דאל"כ לא משכחת בה דינו של ר' יוחנן לחייב מעלה ושוחט בחוץ ודוק :