Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
74scan
of 139

מאמר קדישין

ור"ן ותו לא מידי. ד) בידיעת מקום מזבח ע"י כותל מערבי הקשה הרב נ"י מזבחים ס"ב דאמרינן בשלמא בית מנכרא צורתא (פירש"י יסודות החומות) אלא מזבח מנא ידעי ומשני שהיה להם נביא אלמא דידעי יסודות עזרא ואפ"ה הוצרכו לנביא, והשבתי לו דקושיא זו לא שייך לדידי, דעל הש"ס גופא קשה למה הוצרכו לנביא הא יכלו למדוד, אך באמת לא קשיא דהא רש"י פי' שם ד"ה אחד העיד להם על המזבח שיש לו מקום להוסיף עד ששים עכ"ל, וא"כ מה הועיל להם בידיעת המדה הא הוצרכו להוסיף על מזבח הראשון ולא ידעו באיזה מקום תחל קדושת הוספה עד ששים ולזה הוצרכו לנביא וכן הוא כפי' המשניות לרמב"ם פ"ב דמדות ועוד כיון דלא מצאו יסוד המזבח והעזרה היתה גדולה ולא יכלו לידע איזה מקום מהעזרה הוכשר למזבח. משא"כ לדידן ששנה לנו במס' מדות כל המדות לצפון ולדרום, ומצאתי עוד סעד במדרש רבה על ש"ה על פסוק דומה דודי לצבי הנה זה עומד אחר כתלנו, אחר כותל מערבי בבית המקדש שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם עכ"ל, א"כ יהי סימן גדול מהכותל ומהשערים, והרב נ"י המציא עוד תחבולה ע"י האבן שתיה ואין להאריך, גם הביא הגנ"י סיוע מהמדרש רבה ס"ד דבימי ריב"ח הגיעו רשיון מהמלך לבנות בית המקדש וקבלו זה ורצו לבנותו, ואח"כ הלשינו האויבים ובטלום המלך והרי גם אז לא היו נביאים ובלי ספק היה מציאות למצוא מקום המזבח כנ"ל.

ה) עוד הביא הרב נ"י הערה נכונה מדקי"ל ברמב"ם פ"ה מכלי מקדש דאסור לכהן לעבוד עד שיחנכוהו בחביתין ואיך יחנכו אותו הא חביתין אינו קרבן צבור ואין דוחה הטומאה, והשבתי ע"ז דהא כתב המ"ל שם (הלכה טז) דאם עבר כה"ג קודם' שהביא עשירית האיפה עבודתו כשרה והביא ראיה דאי פסולה א"כ היכא דאירע פסול בכ"ג ביוה"כ דקי"ל שאחר נכנס תחתיו וע"כ נכנס בלי עשירית האיפה דאין קרבן יחיד דוחה יום הכפורים ע"ש, הרי לפניך דכל שצורך צבור תלוי בו שרי לכתחלה בלא חביתין וכ"ש בנ"ד שא"א בשום עבודה דהוי בדיעבד דעבודתו כשרה בלי חנוך.

ו) עוד הקשה הרב נ"י מהא דאמרינן בזבחים (מ"ח) אלא מעתה כל שחיטת קדשים לא לתני הלכתא למשיחא הוא, אלא דרוש וקבל שכר, וכן הוא בסנהדרין (נא) ואם איתא הא צריך למתני ההלכתא אולי יותן רשיון לבנות מזבח, אע"כ ס"ל לסתם גמרא לא קדשה לע"ל ושאסור להקריב האידנא כהרר"ח ולא כתוי"ט וירוש' במעשר שני ע"כ מדבריו היקרים, והשבתי לו הנה בתוספות שם בזבחים תמהו על מימרא זו דמצינו הלכתא ולא פריך למשיחא ותירצו שרק רב יוסף אית ליה הכי, ועוד תירצו דלא פריך הלכתא למשיחא רק כשגם עושה איסור, והסברתי שני התירוצים ש' התוס', מה שכתבו דרב יוסף הוא דס"ל כן נ"ל דר"י לשיטתו, כי דבר זה תולה בפלוגתא דאמוראי, כי בסנהדרין (צט) אמר שמואל אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, פירוש דפליג שם על ר' יוחנן דאמר כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל עוה"ב עין לא ראתה כו' וס"ל לר' יוחנן שכל היעודים