Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
51scan
of 139

מאמר העבודה כו

הרמב"ם (פ"ב מה' בית הבחירה הלכה יז). ואם כן אם עושין מצומצמות יוצאין ידי דיעבד ודאי וידי ספק לכתחלה. וגם הגובה אינו מעכב כדאיתא בש"ס ורמב"ם (שם).

ג) מניעה השנית שאנחנו טמאי מתים, כבר נפסקה ההלכה שטומאה הותרה לקרבן צבור ואף שנפסק הרמב"ם כמ"ד טומאה דחויה בצבור וצריך לחפש לעשותו בטהרה מ"מ אם כולם טמאים מתים יכולין להקריב כל קרבנות צבור כמו קרבן פסח ותמיד בבקר וערב ומוסף שבת ור"ח ושעירי רגלים מנחת העומר ושתי לחם ולחם הפנים אף שאין לו אפר פרה. תדע שהרי למאן דאמר דחויה היא בצבור פליג רק דמהדרינן לאתויי טהורין מבית אב אחרינא כדאמרינן ביומא (דף ו), אבל אי ליתנהו כלל ודאי מודה דעבדין בטומאה וזה פשוט וברור. ואם יטעון הטוען הן בטרם נרצה להקריב ונביא לחפש מקום המזבח ולבנותו איך נלך שם כטומאה שלא בעידן עבודה ומי יבננו ? גם זה אינה שאלה. כבר נפסקה ההלכה שצורך בנין ההיכל והמקדש לחזק בדקו יכולין לכנוס שם טמאין אם אין טהורין, וכ"כ הרמב"ם (פ"ו מה' בית הבחירה ה"ג) וז"ל בשעה שנכנסו הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם הטומאה מצוה בכהנים תמימים ואם אין תמימים כו' מצוה בטהורים ואם אין טהורים יכנסו טמאים עכ"ל, ואם בהיכל שקדושתו יתירה מותר בטמאים כ"ש בעזרה לבנות המזבח דשרי בטמאים כיון דליכא טהורים.

ד) מניעה השלישית למצוא כהן מיוחס והוא כמו זר נחשב בתחלת הרעיון לפי הש"ס ורמב"ם, אכן אביא בע"ה ראיות ברורות להתירא, הן אמת שנמצאים מעט מזעיר אשר עדיין כתב התיחסם עד אחד הכהנים הגדולים אך מיעוטא דמיעוטא המה ואולם נברר בע"ה דכאשר נצרוך כהנים לעבודה, כולם בחזקת כשרות אם לא שנודע בו שום ריעותא וראיה ברורה דתנן בעדיות (פ"ח משנה ז') אמר רבי יהושע מקובל אני מרבי יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לקרב ולרחק אלא לקרב את המרוחקין בזרוע ולרחק המקורבין בזרוע, משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקיה בן ציון בזרוע ועוד משפחה אחרת היתה שם וקרבוה בן ציון בזרוע. כגון אלו אליהו בא לרחק ולקרב, רבי יהודה אומר לקרב ולא לרחק, ופירש הרע"ב וזה לשונו שאין אליהו בא לברר ספק המשפחות מי נטמע אלא יניחם והם כשרים לעתיד לבוא כו' אבל משפחה שנטמעה מחמת שלא נודע פסולה יניחנה בכשרותה עכ"ל, מזה למדנו שכל ספק במשפחה הוא בחזקת כשרות לעתיד כל שלא נודע בהם ריעותא. ויש כמה פליאות על מאמר זה, א) וכי הלכתא למשיחא ? (כמו דפריך כמה פעמים בש"ס) ולמה בא הלכה למשה מסיני על הדבר שיעשה אליהו, הלא כשיבא אליהו ידע הוא מה יעשה ואין לנו נפקותא רק לאליהו ? ב) קשה הלא האמת נודע מסיני שלעתיד יופסק ספר יוחסין ולא יומצאו מיוחסים, וע"ב יוצרך אליהו לברר כהנים מיוחסים ולהודיענו זה כהן כשר וראוי להקריב ואיך נאמר הלכה למשה מסני דלא בא לקרב ולרחק איך נדע מי יקריב ומי יחשוך

ויגאל