טו
ראשון לציון
א) וכן הוא בזוהר הקדוש פרשת פנחס (דף רנב) וז"ל אלא ארבע גאולות עתידין למהוי לקבל ארבע כוסות דפסח עכ"ל. והוא כעין האמור במדרש הנ"ל, וכן הוא בזוהר פרשת ויקהל (דף ריו ע"ב) בעי לאחזאה פורקניה דאית בה ארבע גאולות לקבל ארבע גליות עכ"ל, ולעומת זה נערוך דברי הזוהר הקדוש פרשת וישלח שהבאתי בתחלת המאמר אשר יסודתו על מקרא מי זאת הנשקפה כמו שחר, שראשית הגאולה מצער תהי' כמו קרותא דשחר, ואחר כך יפה כלבנה, ואחר כך ברה כחמה, ואחר כך איומה כנדגלות הרי ארבעה זמנים, כשחר, כלבנה, כחמה, ונדגלות, וראשונה גאולה תתנו לארץ עצמה לנטוע הנשמות והארץ תתן יבולה לישראל. והיא לעומת הקדושה ראשונה של עשר קדושות שבמס' כלים פ"א ממטה למעלה היא הראשונה, ויהיה עי"ז קיבוץ מעט, שנית בנין מזבח והקרבת קרבן כאשר נזכה רשיון ע"פ ה' ית"ש אשר יסבב ברצונו וחסדו בלב המושלים, וכדברי ירושלם, ורמב"ן, וע"י העבודה נזכה לנביא כמבואר בספרי שהבאתי לעיל (בד"צ סימן ו') ויהיה עוד קיבוץ גדול ואולי ע"י משיח בן יוסף שיביא אחר זמן קרבן את עשרת השבטים וישלוט אז בלי רשיון המלכיות, ואחר כך יבוא גוג כנבואת יחזקאל, שלישית אחר מלחמת גוג שיבוא בן דוד וזה ברה כחמה, רביעית תחיית המתים, ואז עין לא ראתה אלהים זולתך סלה.
ב) והנה על ספרי הנ"ל (בד"צ סי' ו') השיב לי הגאון אב"ד דאלטונא נ"י וזה לשונו, מ"ש מעכ"ת מספרי לענ"ד אין ראיה משם שז"ל הספרי לשכנו תדרשו דרוש ע"פ נביא, יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה, דורש ואתה מוצא ואחר כך יאמר לך נביא, וכן אתה מוצא בדוד כו' עד ויבא גד החוזה עלה והקם לך מזבח בגורן ארונה עכ"ל הספרי, הרי שלא עשה דוד המזבח עד שאמר לו נביא, רק שלא נמתין לעלות לירושלים עד שיבוא נביא, אלא נעלה ונמתין ער שיבוא נביא, וכזה גם דברי רמב"ן, שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו איה דרך בית ה' כו' וכזה הרמב"ן לשיטתו, שחושב כמנין המצות ישיבת א"י, אבל גב שם לא הזכיר מהקרבת קרבנות, ואפילו נאמר שרק בפעם הראשון הוצרך הקמת מזבח ע"פ נביא, דיו שאין ראיה לסתור מספרי, אבל עכ"פ ראיה וסיוע ליכא לדעת מעכ"ת, ע"כ לשון הגאון נ"י הנ"ל, והשבתי לו שזה בלתי אפשר שהרמב"ן לשיטתו שחושב במנין מצות ישיבה בא"י, שהרי דבר זה יליף הרמב"ן בספר המצות מן והורשתם את הארץ וישבתם בה, וכן הוא בספרי, וכ"ה במדרש ילקוט מן וירשת וישבת בה, וכיון דיליף הספרי וכן המדרש ורמב"ן מן וישבת בה, לשכנו תדרשו למה לי לענין לעלות ולישב בה, א"ו כוונת ספרי ורמב"ן דלשכנו תדרשו לענין קרבן הוא שנלך מח"ל לשם לצפות על הפשרות קרבן אם יסובב מאתו יתברך הרשיון, ומה שעשה דוד ע"י נביא כבר הודה הגאון בעצמו שזהו רק בפעם ראשון של מקום המזבח, שלא נודע
ד אז