Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion and First to Zion · 1866
79scan
of 88

ראשון לציון מא

ז) עוד איזה הערות נכונות כתב לי הרב המא"הג חו"ב מו"ה דוד זיסקינד נ"י הנ"ל . א) איך יבואו ק"פ הא זבין וזבות צריכין קרבן ומחוסר כיפורים מחלל עבודה , והרי נשים בראשון - חובה דקיי"ל כחכמים ורוב נשים טמאות זיבות , ובהצטרף מיעוט טומאת וזיבות דאנשים ה"ל רוב צבור זבין, ולא יעשו לא בראשון ולא בשני עכ"ד . והשבתי לו בתרי אגפי, חדא הא הרמב"ם פסק בפ"ז מה' ק"פ ה"ז כיצד משערין הפסח לידע, אם הוא רוב טמאים או טהורים , אין משערין בכל האוכלין כו' אלא משערין הנכנסים לעזרה. כו' ע"ש , והוא מן הש"ס פסחים צד , וא"כ הרי הנשים אין נכנסין לעזרה של אנשים , רק משלחין ע"י הבעל או ע"י אביהן , וכיון שאין נכנסין אינן שייכות לרוב צבור ונשארו האנשים שרובן אינם זבין , וכן הוא בירושלמי פ' כ"צ ה"ו שאין הנשים מצטרפות להוראה , ומדמה שם ק"פ להוראה שאין מכניסין אותן לרוב , וא"כ א"ש דעת הגאונים שהתירו ק"פ בזה"ז . ואי תיקשי הא פסק שם ה"ג היו מחצה על מחצה נשים משלימות את הרוב , הא לא נכנסו לעזרה (וקו' זו גם בלא דרכי קשה על הש"ס) ובאמת הרמב"ם נשמר מזה. שכ' טעם הדבר שמשערין בנכנסין משום שאפשר שיהיו כ' נמנין על פסח א' וישלחין אותו ביד אחד . וא"כ במחצה על מחצה אם הרבה נשים ישלחו לשחוט עליהן והשליח נכנס לעזרה , אז אחד מכריע את המחצה לרוב ובנ"ד אם יהיה ד"מ עשרת אלפים אנשים ועשרת אלפים נשים , נלמוד את הנשים שישלחו עשרים מהן שליח א' לעזרה ונשארו מן עשרת אלפים חמשה מאות , וא"כ האנשים רוב טמאי מתים ולא זבין , שנית דאין מוכרח שרובן זבות שהרבה מהן תהלת נדות שנטהרו בטבילה בלא קרבן ולא באו לעולם לכלל זיבה , רק היולדות ודאי מחוסרי כפרה ואינן הרוב או שהיולדות תעשינה בתירוץ הראשון . ודו"ק :

ח) ב' דביומא ז' ופסחים ע"ו סברוה דב"ע טומאה דחויה ובעינן ציץ לרצות מוכח מזה דבלא ציץ אין ריצוי וכיון דאין לנו ציץ בזמה"ז איך יקריבו ק"פ בטומאה עכ"ד וזהו קו' נכונה , ונ"ל ליישב דהנה קשה לי על ר' יהושע ור' יוסי איך קתני במתני' הפסח נאכל בטומאה , הא ס"ל אין ציץ מרצה על אכילות , ולמה פריך רק למ"ד אם אין בשר אין דם הא אפי' למ"ד יש דם בלא בשר נמי קשה איך נאכל בלי ריצוי , וע"ק קו' התוס' ד"ה דלא אשכחן כו' תימא לר"י דבשמעתין משמע


מס' מדות וז"ל , הביא אחר תמיד מדות ואין בו ענין אחר רק סיפור שהוא זוכר מדת המקדש וצורתו ובנינו , והתועלת שיש בענין ההוא , כי כשיבנה במהרה בימינו יש לשמור ולעשות התבנית ההוא והתבניות והצורות והערך מפני שהוא ברוח הקודש כמ"ש הכל ביד ד' עלי השכיל עכ"ל ואם איתא כהבנת קצת שיבא רק מקדש אש מן השמים ; אין תועלת כלל לכל מסכת מדות שאמר הרמב"ם שהוא לתועלת כאשר יבנה ב"ב שנעשה כתבניתו וכצורתו א"ו ברור שיעשה בידי אדם ואח"כ יבוא מקדש שלמעלה עליו או לתוכו אחר בוא ב"ד , וכן סיים הגאון תוי"ט שם וז"ל וכן אנחנו כשנזכה לבנות בנין העתיד יגלה הקב"ה עינינו להבין הסתום ביחזקאל ונבנהו כו' ואלו לא היה זה הספור נכתב בספר לא מצאנו ידינו ורגלינו באותו בנין העתיד שיבנה ב"ב עכ"ל , הרי שפשוט היה לכולם שיבנה ב"ב על ידינו ולא מן השמים ירד פתאום :