Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion and First to Zion · 1866
4scan
of 88

הסכמת

[illegible] סיים וז"ל, ועל דעת ר' יהודה המדקדק הראשון כי הוא יניח והטעם ימצא מנוחה לנשבים ויתן להם רחמים ואחר כך ישוב ויקבץ עכ"ל בחנו נא נא עד כמה נגלה לנו דבורינו עתה כונת הקרא בכפילות הענין במה דכתיב ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך וחזר וכתב ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה, שהורה ישראל בכל האומות נידונים כשבויים לא יגיעו משפט שווה חוקי מדינה להתושבים, אמנם כאשר יתנוצץ העת הפדות יקדם ביטל שם שבוי מעליהם יגיעו שוה לכל חוקי ומשפטי המדינה להיותם גם הם נקראו תושבים ובני המלכי ארץ וזה הוא ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך, ואחר כך ישוב ויקבץ: מעתה שפטו נא אתם החרדי ה' והמאמינים בעקרי דתנו הקדושה וגם האבירי לב אשר נמו שנתם ראו ההיתה כזאת עד עתה להשיב את שבותינו במקום מושבותינו, נזכירה נא בכל אשר אבותינו ספרו לנו עד כמה ממים הזדונים עברו לגזור חייתם וגלי הים כסהו על כל נתח טוב ויפה, כח אבנים הי' כחם ובשרם נחוש להשאר פליטה מהם ולעמד בכל צרותיהם וגם אנחנו ידענו בימי נעורינו עד כמה חרשו חורשים על גבינו ואיך נתהפך כחומר מזה שנים סדורים לפנינו שהקים ה' סערה לדממה ויחשו גליהם, חסדי המלכים והשרים. והתושבים עלינו בישועת ה' יתרומם לאהב אותנו ולהרים דגלינו בין דגליהם, הולכים אתנו אחוזי יד לכל צרכי המדינה ובכל פקודת מלכינו וממשלתינו ונותנים שוה לכל חוקי ומשפטי וזכות המדינה ברוב שטח התבל, ורוב האומות בארצותם לגויהם מרוממים אותנו בקהל עם ובמושב זקנים, וגם זיכה ה' לעמינו אשר נמצא בינינו אדירים אשר לא הי' כזאת מיום גליותינו, כמה זמנים היו אשר חשבו כי בא העת הישועה אמנם היו רק כידיעת עת לדת יעלי סלע מתוך צרות רבות, לכן ודאי תשפטו בצדק כי לא מקרה הוא ולא הטבע הוליד כל אלה, איך באו לדיעה אחת האומת היושבים תחת עש כסיל וכימה וחדרי תימן להשיב שבות עם ישראל שבניהם, אך זה רק נעשה ע"י העושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר.

ולכך גם עלינו לאמור: קמתי אני לפתוח לדודי, וכאשר יהיה התחלה מועטת מאתנו שוב יאמר ה' עלינו במלואה ובאמיתת, דודי שלח יד מן החור ומעי המו עליו וגו'

והנה ראו, שהביא הרב הצדיק החכם נ"י בצקלונו אודת מהרי בתר והרי בשמים למשיבת נפשינו, בחלק דרישת ציון וחתימת המאמרים ויהיו דבריו לנס לשוחרי הטוב אשר זיכה אותם ה' הרבה יותר מלאחיהם האנשים ראשי פינות ישראל, יש לפניכם פדות לכל יושבי תבל כי ברפואותינו נרפא לכולם ובישועתינו יושעו גם הם, כי רק אז יאיר האור הטוב בעולם כאשר הי' על זה קוטב הבריאה ואת אשר הרחיב הרב המחבר יחי' בחלק מאמר העבודה בפלפול ובקיאות, גם אני העמדתי לפניו מערכה בחלקי בונה וסותר ובונה ואולם יהי' איך הוא, יש לידע בבירור כי מצוה רבה הוא לחזק ולפרסם גם החלק הזה, יען שהחקירה והדרישה והכתיבה והקריאה והלימוד בדברים האלה מעוררים חמלה וחנינה עלינו לפתוח לנו שערי הפדות וקיום כל מצות ה' וכל דיבר בזה הוא לריח ניחוח לאבינו שבשמים, אולם לאת אשר נוגע לעצת המחבר יחי' בדרישת ציון וחתימת המאמרים הם כראי מוצק ועושו וחושו לזה, "חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלהינו וה' יעשה הטוב בעיניו ויתקיים בנו, אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, מתי, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו ועיי לזה טעם בדברי הגאון ספורני זצ"ל.

הק' אלי' במוהר"ש זצ"ל הנ"ק גרידץ יע"א: