Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion and First to Zion · 1866
43scan
of 88

כג

: מאמר ארץ נושבת

היו אבותיכם הראשונים בוחרים לדור בה יותר ממה שהיו אורחים במקומותם, הגם שלא היה בעת ההיא נראית השכינה בה אבל היתה מלאה, זמה ועכ"ז - לא לא היה להם תאוה כ"א לעמוד בה כו' עכ"ל הזך ואמר החבר הענין הזה מנעונו מהשלמת מה שידענו בו האלהים בבית שני, כמ"ש רני ושמחי בת ציון, כי כבר היה הענין האלהי לחול כאשר בתחלה אלו היו מסכימים כולם לשוב בנפש חפיצה, אבל שבו קצתם ונשארו רובם בבבל ושמא ע"ז אמר שלמה אני ישנה ולבי ער הנה הגלות בשינה והלב המר התמדם הנבואה ביניהם, קול דודי דופק קריאת השם לשוב פשטתי את כותנתי על עצלותם לשוב כולי כי הענין אלהי אינו חל על האיש אלא כפי הזדמנותו לו, אם מעט מעט ואם הרבה הרבה ואם היינו מזומנים לקראת אלהי אבותינו בלבב שלם ובנפש חפיצה היינו פוגעים ממנו כאשר היה לאבותינו במצרים ואין דבורינו המחזיר שכינתו לציון, ותשתחוו להר קדשו זולת זה אלא כצפצוף הזרזיר, שאין אנחנו חושבים על מה שנאמר בזה כאשר אמרת מלך כוזר, עד כאן מלשוננו הזהב וכן הוא עד היום הזה, אנו אומרים בפינו ובלשוננו, ולבינו אין עמנו להתעורר כוסף נפש בפעולת ארץ נושבת להרבות שמה עם בני ישראל ולחזק ישוב א"י .

ד) ואחרי כי גם מהחכמים הגדולים למדו לנו, כי התשוקה ועוצם הכוסף לישוב אדמת קודש תסבב לנו עת לחננה נוסף עוד בראיה כמה גדול התועלת לפעולת ארץ נושבת שהוא כמעט אתחלתא דגאולה, כנזכר ביחזקאל שהבאתי למעלה ומצינו שחכמי התלמוד התירו איסור שבות בשביל ישוב ארץ ישראל, כדאיתא בגיטין דף ח' ובש"ע אורח חיים סי' ש"ו סעיף י"א, מפני שמצות רבת היא להרבות ישוב ארץ ישראל אפילו בבית אחד ושדה אחת התירו עבורה איסור דרבנן, על אחת כמה וכמה לתועלת כלל הארץ במטעי כרמים ושדה זתים ולבנות הנהרסות ולהשיב שם רבים מעם ישראל שאין לך מצוה גדולה מזו, נשים נא עין כמה גודל שכר העוסק בישוב ארץ ישראל, מצינו בתנא דבי אליהו (ח"א פ"ט) וז"ל פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול בירושלים לפני החכמים אמרתי להם רבותי מה נשתנה עמרי שר צבא ישראל מכל אשר היו לפניו שלא הושיבו מלך בן מלך (בעשרת השבטים) עד שבא עמרי וישבו שלשה מלכים על כסאו, אמרו לא שמענו, אמרתי להם שכרו היה מפני שיסד עיר גדולה בארץ ישראל בירושלים, ושהיתה בדעתו כשם שירושלים היא למלכי יהודה כך יהיה שומרון למלכי ישראל, שנא' ויקן עמרי את ההר שומרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא שם העיר כו' לפיכך ישבו לו שלשה מלכים ומאתים ול"ב מלכים עבדו אותו עכ"ל, ואם השר צבא עמרי אשר רק לכבודו עשה שיהיה העיר לו ולמלכי ישראל כירושלים ליהודה, עכ"ז היה שכרו רב מאוד, אף כי מי שפועל עתה לשם שמים בעבור ישראל עם סגולתו להושיב ערים נהרסות כי שכרו עד אין קץ וחקר, עין לא ראתה אלהים זולתך, ומזה תצמיח ישועה מעט מעט עד תכלית קץ הפלאות כאמור וכ"כ בס' שבילי אמונה נתיב עשירי פ"א בשם המדרש, כי יתנדבו הרבה מישראל תופסי תורה וחסידים לבוא בארץ ישראל ולהתיישב בירושלים, והכשר חיבת הקודש מארבע פנות העולם, אחד מעיר ושנים ממשפחה בהר הקודש וכאשר יתיישבו שם וידבו להתפלל בהר הקודש ובירושלים ישמע