דרישת ציון ה
הנ"ל מיד אקבץ עליו לנקבציו והאחרון הכביד מאד כי יעבור מלכם לפניהם וד' בראשם אמן כי"ר. ו) ועתה נביא עוד ראי' מן הספרי המובא בדברי רבינו הגדול הרמב"ן וז"ל רמב"ן בפ' ראה, וטעם לשכנו תדרשו שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית ד' ואמרו איש אל רעהו לכו ונלכה הר בית ד' אלקי יעקב ובספרי לשכנו תדרשו דרוש על פי נביא יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה דרוש ומצא ואח"כ יאמר לך נביא וכן אתה מוצא בדוד וכו'. עכ"ל הזהב הרי שהזהיר לבל נמתין עד שיבוא נביא לאמור לנו עלו ודרשו ד' וזבחו לאלקים תודה רק אנחנו נעלה ונדרוש כאשר לאל ידינו ואח"כ יזכינו וישלח לנו נביא, ונתחייבנו להשתדל בעוז ותעצומות וחיל עד מקום שידנו מגעת, כמו שנאמר זכור ד' לדוד את כל ענותו כו' אם אבוא באוהל ביתי וגו' עד אמצא מקום לד' וגו' וכן אם אנחנו עשינו את שלנו לרצות רגבי חרבות הקדושות ולעשותן נושבות והאדמה לא תשם עוד , אז אם נפעול שמץ מנהו מה טוב ומה נעים חלקינו ואם ח"ו לא נועיל אז רב טוב צפון על טוב לבנו כאמור לדוד הטיבות כי הי' עם לבבך וגו' אך נחכה כי חפץ ד' בידנו יצלח וישלח עזרתו מקודש ומה מאוד כל איש מתהלך באהבת ד' יעורר את רוחו הטהורה. אולי יש תקוה לפעול מה בדבר הגדול הזה בדבר ארץ נושבת שהוא אור השחר האמור בזוהר הנ"ל. ולתת עז לאלקים ושכינת עזו הלא כל חמדת העולם לאפס ואין יחשב לאיש בר לבב נגד ישועת אלקינו ועמו ישראל ושיבת ציון ב"ב אמן.
גם דוד המע"ה שח תפלתו ככה בהתרעמו על אורך הגלות אמר שלח אורך ואמתך המה ינחוני יבואוני אל הר קדשך ואל משכנותיך ואבואה אל מזבח אלקים אל אל שמחת גילי וגו', אמר בהחל הישועה אבוא רק אל הר קדשך ואחר כך אל מזבח אלקים לא בית המקדש כולו רק מזבח בנוי, ואחר כך אל אל שמחת גילי, כי גיל אינו שלימות השמחה רק שצופה אל שמחה שלימה וכן סידרו אנשי כנ"הג בתפלת ר"ח, מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חדש נעלה עליו ואחר כך ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו רק מזבח נכין אנחנו ובעת בית המקדש נשמחה כולנו נגילה ונשמחה בו.
ז) עוד ראי' גדולה אגידה לפניך לדרכנו דרך הירושלמי, דתנן בעדיות (פ"ח מ"ז) אמר ר' יהושע מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לקרב את המרוחקין בזרוע כו' ופי' הרע"ב שאין אליהו בא לברר ספק המשפחות מי נטמע אלא יתיחס והם כשרים כו' עכ"ד ויש מן הפלא על מאמר זה וכי הלכתא למשיחא, ולמה הוצרך הלכה למשה מסיני על דבר שיהי' לעתיד לבוא, הלא בעת שיבוא אליהו וכל קדושים עמו הלא ידעו אז מה יעשו , ואין לנו שום נפקותא בהלכה למשה מסיני כלל רק לאלי' יש נפקותא והוא אינו צריך להל"מ, וכן מצינו בכמה מקומות שמקשה הש"ס הלכתא למשיחא? אך לפי דרכינו הנ"ל יהי' תועלת עצום בהלכה זו , כי כאשר יהי' ראשית הקיבוץ בלי נביא ונזכה לרשות להקריב קרבנות ויהי' מזבח בנוי לא מקדש ולא נביא ואנחנו לא נדע מה נעשה לריח ניחוח לד', בשביל שנחכה לנביא להודיענו טהרת הכהנים ויחוסם וכאשר לא יהי' קרבן לכפר לא יופיע אור הנבואה, ואם לא יהי' נבואה לברר כהן או לברר הלכה זו לא יהי' קרבן , וא"כ תהי' גאולה קצת מן הנמנעת שאין קרבן בלי אלי' ואין אלי' בלי קרבן, לזה גדול העצה ורב העליליה הקדים להודיענו ע"י הלכה למ"מ שלא נחכה על אלי' בענין זה, כי הוא לא יברר טהרת המשפחות רק יניח כל הכהנים בחזקת כשרותם ואז נקריב קרבן בלי מיחוש שמא יפסל כהן העובד, ויהי' בעלות המנחה יופיע מלאך אלקים למו ומפליא לעשות ועינינו כמנוח רואות ונזכה לחזות בנועם ד' ולהעמיד נביאים כשנות מקדם ואז יבוא שלימות הגאולה כדתן ורוח הקדש מביאה לידי תחיית המתים ב"ב אמן.
ח) וכן מצינו בהלל אשר מהללים בו בכל זמן , כי בו נכללו כל התלאות וכל הסיבובים