Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
74printed page
scan 80 of 155
74 -
אני להאמין, שהקומוניסטים הרוסים הנם מתנגדים לצבאות, אבל הם
צרו אחד הצבאות הקיצוניים ביותר. אפשר להביא דוגמאות ללא סוף ענף וע־
נף של המאפינה האנושית, כלל כרול הון זה וחוק חלמיש: שום אדם אינו יכול
באמת "לשאוף" לאיזה דבר, אם אין הוא מסכים להקריב למענו את יתר "השקפותיו"
כשים הכרת ככך. זאת היא מהות הקנאות הגבירה הקדושה, "הקנאה" לכל אידיאל.
אידיאל הוא בריה כזו, שאינה מרשה על דד שום מתחרה. היא מדמה "השקפות"־
כמה מאה אחת, אבל לשרת אתה יכול ודאי רק להשפכת האחת והיחידה, ואז כל
מחד, עד כמה שההינה יפות ויקרות בעיניו, תהיה מוכרת. לשבור, בשעה שהאחת
והיחידה תדרוס את זאת ממך. אין אנו דנים בשאלה, אם זה טוב או רע מבחינה
מוסרת (אני חושב, שזה טוב מבחינה מוסרית); אבל כך הוא המצב, ואחרת - לא
יוכל להיהלות.
ב. משום כך השאלה העיקרית היא: אם אפשר לאחר, כפי שמקרה יחידי יציר זה
פרוח פעולה לטובת הצינורות עם נאמנות לתנועה הקומוניסטית? אם כן, איך
שום ניגוד, ואם לא -
הבה נתבונן במציאות: נעשה את זאת באופן אובייקטיבי, באופן אובד־קטי־
בי-כלומר, נשכח, שאני הכותב את השורות האלה, הינני מתנגד בא רק לשיטות
הקומוניסטיות, כי אם גם מתנגד למשטר הסוציאליסטי בכלל, יחד על כן: נשכח,
אפילו, כיצד מתייחסים הקומוניסטים לציונות במקום שיש ביכולתם להזיק לה.
נחק רק את התמצית הצרופה של תפיסה הקומוניסטית ונשאל את עצמנו, אם אפשר
לאחד אותה עם הארגוניים של הבנין הציוני.
לשם הבנין יש ינוני דרושים לנו שני דברים - מלבד אנשים, קודם כל -
ארץ, כלומר, האפשרות להפרך את אר"י למדינה יהודית ללא מפריע מצד הממשלה
הכושית ומצד הרוב הכפרי. ושנית - הון. מה אומרת "התמצית הצרופה של ה־
קומוניזם" כלפי שני הגורמים האלה? בנוגע להון: הכסף לבנין בא בתשעים