Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
62printed page
scan 68 of 155
  • 62 - הדברים, בכדי שכל ההרגשות, המחשבות, הנקודות או ההתלהבויות המעמדיות לא יוכלו בשום אופן להזיק להתהוותו של הרוב היהודי בארץ-ישראל, הפקידה כל הצוותות הממלכתית אינן "חיסולי" ההרגשות המעמדיות; הפקידה הוא – "עיקרו" ההרגשות האלה והחלפתן במסקנות חסרות-אופנים, שאין ביכלתן להכריע על המציאות הכלכלית של ארץ-ישראל, כל זמן שלא יסתייים בה ההליך של יצירת הרוב היהודי.

.8 בוררות לאומית

"העיקרון כל "בוררות לאומית" מתפרט בתצורת מוסד סופט, סלידו מוסרים את התפקיד לבצוע בכל מקרה ומקרה את אותה "החלטה", כאפשר בה להעלות את שכר הפועל והפקיד, מבלי לבטל את זכוייו רווחיון של ההון. מוסד זה צריך להיות דבר קבוע, ואת הבוררים צריכים לבחור לזמן קבוע ולהכניסם קודם, כפי שבוחרים את הועד הלאומי. אלא שצריך לסדר כאן את הבחירות בצורה אחרת. כאן אין הבחירה יכולה להיות מבוססת על יסוד של מפלגות ורוב; כאן בוחרים לשם פסול ותוך ולא לשם נצחון ושׂררה. כאן צריך, לארגן תחילה בפנים את נותני העבודה למקצועותיהם; את יוצרי התבואה והירקות, את יוצרי חמר-גלם; את תעשיית הסקסטיל, את תעשיית הרהיטים וכדו', את הענפים הסוגרים של המסחר הגדול והמסחר העושים על האספורט והאימפורט; את הבנקים, את קופות החסכון ואת בעלי הפירמות החסכון. מכלל סקטור כה עצום להיות כאומה – כח נותני העבודה וכלל עקבלי העבודה, ואת "המוסד העליון לבוררות לאומית" בוחרים כל המקצועות הנ"ל של הכסף היהודי ע"י ב"כ מוסף הסדרים. את המוסד הזה יבררו אח"כ בתור מוסד עליון של חיי הסוציאליים. את סמכותו יקחו מהקונגרס הציוני ואספת הנבחרים, או יורו סלו/ואולי כל חברי הנסיאות. יבחר ע"י הקונגרס, ודוקא לא כשיטה המקובלת של מפלגה-למפלגות, אלא ע"פ הסכמה כללית, בכדי שכל אחד מחברי הנסיאות יראה את עצמו עובד מעל למפלגות