Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
60printed page
scan 66 of 155
600--
"העבודה העברית", יוגר עמדה חדשה כסמיל הרוב היהודי, משום כך גם
מסיבת הדן יהודי לארץ-ישראל/בתנא י"א "עבודה עברית"/היא חובה, סמס כמו
ססתוב הוא עיקרון העבודה "העברית". גם שני אלה שמות נרדפים.
שליטות: אם החנאיפ החברתיים והרוחניים של חיי הפועל היהודי ירדו מתח
לפדיגוס קבוע, יעלס הפועל היהודי, ובאותה המירה סמס: אם התנאיבליות/ה
החנפה/סס הפפועליס הפרטיים תרר מתח למסיתסר הקבוץ, יעלמו הפפעלים האלה,
ההון יפסח על ארץ-ישראל, וסמיכא רופחן מספר מקומות העבודה העברית, חובה
"קדומות" מוסלת, איפוא, עלינו לדאוג בסרה שוה גם לתנאי-עבודה טובים וגם
לרנסאביליות נורמלית של הפפעלים. - סוב שמות נרדפים.
כל זמן שנסמך תהליך הבניה, אין ספק, שלא פעם אחת חתך והעלה השאלה
סל העלאת סבר העבודה והורדתן במפעלים הפדפרוס. אם המקרה הראשון נקבל
במסתה: הלואי שיבוא סוב שכוחן אה המקרה הסני - מתוך צער, ואם הדבר יהיה
הכרחי בסביל מפעל-הבניה, נתמוך בו מתוך צער.
אבל התנאי החשוב ביותר הוא, סכל הסידנייז מסוג שכזה יבואו אך ורק
בדרך "הבוברוזת", ולא ע"י שתי שיטות הסחסה המעמדית, העומדות זו לעומת זו
ע"י שכיחה מצד אחד והספחת מצד שני. אבל לא יתכן, שבבוררוח התגשם מתוך הסכם
פרטי בין העובד ובין נותן-הפפדודה: אם שני הצדדים רוצים בודב, הם בוחרים
בבוררו, אבל אם אינס רוצים - מנהליס "הסחסה מעמדית". הבוררות, לפי משפגנו
אנו היא "הבוררות לאומית" היא מוכרחה להיות מוסד כעל אופי קבוע, סלמר
ע"י המוסדות העליונים של העם היהודי, על הפניה לבוררות לאומית יפ צורך.
להכריז כעל חובה לאומית, ואילו על כל הצעדות של הסחמת המעמרית יס להכריז
כעל בגידה לאומית. לגבי אלה סלא יכירו בבוררות החובה או סלא יכפגעו לפסק-
הדין של מוסד הבוררות, יס להסתמט כלחץ חברתי, בצורה מרוחקת לבת הפאפפה,
עד לחרם כלכלי גמור בכללי: הדבר הזה חל בסדה סוהה גם על ניתוב העבודה,