Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
58printed page
scan 64 of 155
  • 58 - יח"ד קודם כל, אילו אידיאל-משנה שונים אחרים: זהו ענינו המרכזי של כל יחיד ויחיד. אבל בהשקפת-העולם הרציונאלית שלנו אין אנו מכירים בכולם את האחדות של איזה אידיאל שהוא, מחוץ לאידיאל האחד והיחיד: רוב יהודי ממוצא עברי הירדן, בנוה צדק ראשון כבנין להקמת המדינה. מיום כך היא נקראת בשם "מונוגוס". היה בכך מוסר אי-צדק, אילו רצה מי שהתלכסא בהודעה מסחרית לעיל איזה יחס ציני שהוא לבעיות הסוציאליות בדרך כלל, גם אנו, כמו כל בני-אדם, משוכנעים אנו בפכדנו לבנו, שהסבך החברותי הנוכחי הוא רע ואכזרי, ביום הכרח לסגנותו בהחלטה ובחבור יהודים דוקא אנו זוכרים, מהלחמה במספר חברותיו יותר טוב היתה תמיד אחת המסורות המוצקות כי אחד של המחשבה הישראלית, החל מן המוצק החברותי הגדול, מסה רבה, ועד לעשרות השנים האחרונות, רבים מבינינו מאמינים, שבמעמד החורבן ארץ-ישראל דוקא למעבדה סכנו, שבה התגלה והתגבש בדרך מיוחדת משלנו התרופה לגאולת החברה האנושית כולה, אבל קודם שנגיש לגלות את המדות, עלינו לכונן בראש ובראשונה את העבודה. המלים האלה על ה"מעבדה" אינן בשום פנים מראות סתירה. הרבה עמים סייעו ויתרו עושרם הרוחני ליצירת אותו האוצר של המחשבה והתאוויינם, שאנו קוראים לו בשם "התרכזות הרוחנית של הכלליות" – וזרעם דקים ורעיונים; אבל אין בינינו אף אחד שמסר שחלקו יהיה. גדול בחלקנו אנו. בשטח חברותי אחד: במסע הכיפור של הסכסוך החברותי. בין כל הגויים והעמים שבעולם הננו "המלחמה" העיקרי למקצוע "קדוש" זה. אבל מחמת גודל-הדרך הרב של ההיסטוריה נשאר אותו "המתמדת" דוקא לשינוי בנינה של החברה, היחידי בין כל העמים, בלי ארץ משלו, בלי גוף חברותי שלם, שאפשר יהיה לבנותו מחדש, מותאם לצריכינו ולשאפותינו, השאיפה היהודית לתיקונים סוציאליים יכולה להתבטא אך ורק כמה שאנו מצליחים להפוך את רעיונותינו בין עמים אחרים; לאלה אנו אולם נותן עזר עלינו מן הסתם, ולא עפ"י דוגמה – כמו שאף אנו שאר העמים. – שהרי רק היא לבדה היא האמצעי הכרוך והמתאים ביותר לשינוי את העולם בבנינותן של אסתותינו.