Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
148printed page
scan 151 of 155

148 - היו הפניניס מלכיס כסדרם מן הגבול ועד הסרן: יומים היו מנהגים מוע- קיום לפעולתם המשותפת של חמשת הסרנים – לא היו זקוקים להזמין יזה אה' זה בחשאי למועצה במערה הסודית, מרוצפת בחיטב כנחת היתה, כמרוצפת הגללים, לאחר שהוסלכה אבן חסימה. פעם אחת ראה כעזה מחדה, שאז פרסהו סמם סלפנים ספי סנדר. מכל הכפר סלפים נקפו למחולה ליתן כמות ובחורות, לאלפים באו – כספר אבני המרצפת. כולם היו לבושים מין מלבוש אחד, כולם ככגדי לכן, הבחורים היו הגבורים בחנויות ושמלות בקצרות – שמלות בכפלות כפלים על הקרקע, צרות מתנים וארוכות טרווילות כמרשה, עם מחשוף עמוק ורחב של החזה. מסודרים היו כולם לפי קומתם. מחנה מול מחנה: הבחורים מימין, והבחורות משמאל, הסונגת על המחולות היה בומר גלמוח שעמד על הדרגה העליונה של גרם המעלות לפני המקדש והחזיק בידו מקל קטן עשוי שן. כשהתחילה ההגינה קפא הכל – גם היוצאים במחולות על המרצפת, גם ה- קהל העצום מסביב, על דוכני העץ, על גגות הבתים, על צדדי הבור שאינם רו- צפים. נשמע דבי קיום בנפל - על המחללים לא ידע אף אחד הכשלים, אפילו בבחורות המעולפות קשה היה להרגיש נשיפתן. הכומר הגלוח חזר ונתן עיניו בהם, והם כן, הוא הלך הלוך וחזור ונדמה היה, שכל עשרה הרגש בכפופה ב- אלפי אנשים מסחצמסו בקרבו ועוד מעט התנקרו, שממון הרגיש אך הוא, שרמו הופיע, לתוך לבו ואם יספר הדבר עוד רגיש אחדים לא חקרו בו הודות. פתאום הניף הכמר את מקלו, כמעט בלי מסע, כל שהוא - וכל הדמויות הלבנות סביב- כבר נפלו על ברכן הכמאלית והוסיפו הסימנה את ידן השמאלית בחינועה אחת, באותם-שברים אחת, כולם כאחד. מסי רבבות הקהל יצאה גניחה. כרפולי שמשון פערו ומיד הרגיש הם בלשונן, כל כך העמיק לפני זה לישון בשמשו. כל המחוללות לא היו אלא תנועות כאלו כעל פי חופפת המקל - פשט תנועות מתאמויזם ופעם תנועות סופפות, וגפשו זמן קצר, אולם שמשון הלך מן החגיגה ברוב קרעפיו. בקרבו. בשעה שסיפרה לו שמר דבר המחזה, כבר עשה עליו בדוג