146 -
2. הסכמה הביסית
המטרה של בירור סבוסם על עקרון המעשה. מטרתנו היא /עוד אנחנו ממנה והלאה/ לעשות קירות לבין אורגאנים פולטי כוח, אשר יהיה מסוגל לאות ממרכז, לבצע באותו הרגע בכל פעולות אלפי ידיו אותו המעשה בכל-הע־ רים והמדינות, מהנדיונר מועדונים. בו אין זה "לכלוסם של אנשים חמטייס", וכי פירושן של דבר "להעשות לסכונה", הננו מציע לא להכניס להשיב, ודאגוקא גאוה: - כן, סכונה. כי השני העליון של המון אנשים בני-חורין הוא הכושר לפעול יחדיו וכלוסם כאחד בדיקטטורה המוחלטת של "סכונה", לכך מסוגלים רק בני-אדם בני- חורין ובעלי תרבות גבוהה. כשמני עשרת אלפים "פוסקולרים" כיירים על ככר, ולאות הנותן להם מפקדים הם מבצעים את אותה התנועה באותו הרגע, מרגיש כל מסכל, כי בתנועה כזו מתחפסת ההגנה-העצמית של עם חפשי וכן תרבות במדר- גות הגבוהה ביותר, בהקשיבנו לקהילה ולמסורה, בצירת מאה משחקים בדיק- נת לתפנה אחת ובמעסותיהם. עלינו את הרושם של אחדות מוחלטת, הרי זה סמן,כי כל אחד מהם הקדיש את מאמציו הגדולים ביותר, כדי להגיע לתוצאה כזו: לא הנצח הוא שאצלו לכך, כי אם אדם בוגו. כאשר הוא עצמו שואף לאחדות, "תמו־ טרחה" כגון זאת כרצוננו ליצור מסגרמה היהודית; והצעד הראשון לכך שמור בידיו. אין אדם מכריח איזה ציר שהוא להכנס לבירור, אין איש מבריחו להשאר בה: רצונו המפריהוא ליסד הברכה, כי הסגולה היתה ביותר של המון הואיסי היא ודווקא הכשרן הזה, להביא לידי הרמונה את אישיותהם הוא עם אישויותם של אחרים לשם מטרה משותפת, בחתאום של תנועה מכלל לתגזרתהם של הסוגי אנשים-חברים, כעצם ככהן כל המושג "אנושות", בסכוננו הפרוק וה־ עדין ביותר: האחדות. וכאשר ישראל נכסכהן באשר הם היהודי יסלד לפעול יחדיו וכלם כאחד, ודווקא "בסכונה", וכלחשלם כל האנוסות את האמנות הזאת, תבוא גאולת העולם, הפיכה כל החלקים המספחכם מפספחת-עולם אחת.