Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
126printed page
scan 131 of 155
  • 126 - הוא גם רגישה עד למאוד, שווידיה ואיטליה אינן משתתפות כעת במלחמה, אבל אנו יכולים לתאר לעצמנו, שקיים בשתי הארצות רצון של שוויידים או איטלקים, המעוניין באופן פעיל בקו-פוננרהיום, מבלי סרבן לדרוש ההנגנות של סכם עם הגורמת-הצבור. מובן, שאין אנו רואים את הדוגמה שמצאנו כאן ב"בניין אב" סוסלם, הדוגמה מכל הבחינות לאותן העניין שבו אנו דנים בפרק הזה: זוהי רק הוכחה לגידוחם של חוקי הנייטרליות. פעילה רבדו, מארג'ין גיסא, הרי רשת ההגבלות היא גם רגישה מאד מאד; זוהי אחת הסיבות המסייעות לחשוב, כי ארסיה יהודית היא ההולכת את המצב הרבה יותר, מאשר גודל יהודי אחד צבאותיו על כל אחר. וראוי שהפרס הוא ברור גם כליל כל הסברה נדפסת; אבל אספר לברר אותו עוד ועוד ע"י דוגמה "בניין אב" אחר/גם הפעם זהו "בניין אב" שטחי מאוד / עניין התעמולה. אם בנות-הברית תהלכנה תעמולה אנטי-נאצית בארצות אחרות, אף הן אומדות לבנות חברות, הרי ארצות אלו תרצנה על כך; אבל אם היהודים מנהלים שם תעמולה אנטי-נאצית, הרי הדבר נחוש לסברה, אם תבוא פנייה ליהודים, שיסלחו את חפצם בסבכו. הרי פנייה זו עלולה לעסוק רובם מסקרי גדול; היא חסודת התרעומת, אם תבוא מסקוד בריטי או גרמני; אבל אם תבוא מסקוד יהודי סדור, הרי זו היתה אלה אחר לגמרי, סוף סוף, הרי הטרגדיה של הווית-גולה אינה סוללת גם אי-אלו צדדים חיוביים; אין בהם כדי לענות בעד האסון בכללו; אבל לעתים היא הופכת לסקור-קרבה. מכל הסיבוך הדוקר ביותר לסוכנת יהודית, מיהו להקדישה על יחידות יהודיות הנלחמות תחת דגלים אחרים, היא - מאלה ה ו י ו פ ד ו ן (אחרי סתם ה ו ך ו נ ד ו ן ה יותר מ-25 שנים, שמתוך סוף קפיץ-קורף כשמתכנן הסוגיה, שאחדים אוהבים לכנותה בשם "מילייסידרום יהודי", מניח הוא נמצא במגע קרוב עם אותו הסיסוס של הנוער הישראלי, המקבל להחזקות מתוך כנופלות נפרדות לקרוב החצרפה/כידום סיינים יסופם לסידום מזה על כל הגברים הצעירים שבצבאו/; ה ו א יכול להגדיר מתוך מיוחד גם רק, וסקרויה להצטרף לגורמים יהודיים תחת דגלן של בנות הברית הסכם לאלפים; אבל רחובות שלמים צפוי-אוכלוסים יתרוממו לגמרי,